הערות על הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי

במאמר זה אנחנו בוחנים בחינה ביקורתית את ההצעה הממשלתית לחוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי, שעברה קריאה ראשונה בכנסת. מצד אחד, ראוי לברך על היוזמה לכונן חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי, וזאת משתי סיבות עיקריות: ראשית, בשל חשיבותן ופגיעותן של הזכויות ההליכיות; שנית, משום שיש בכך תרומה חשובה במפעל שאין ערוך לחשיבותו של השלמת כינון החוקה. יחד עם זאת, ממעמדן המיוחד ופגיעותן של הזכויות ההליכיות משתמעות מספר בעיות עם הצעת חוק היסוד. ראשית, בהצעת חוק היסוד הממשלתית הוצע שתחול פסקת הגבלה רגילה על הזכויות ההליכיות, אולם, בשל פגיעותן המיוחדת של הזכויות האלה, לא ניתן להסתמך על מידתיות שתהווה מגן מספיק. שנית, בשל פגיעותן של הזכויות האלה, יש לנסח מחדש את סעיף המטרה של הצעת חוק היסוד, לפיו "מטרת חוק היסוד היא להבטיח כי הגשמת תכליות ההליך הפלילי תיעשה תוך הגנה על זכויות היסוד של האדם בהליך זה". הניסוח הזה מעניק לתכליות האחרות של ההליך הפלילי משקל יתר על הזכויות, ובכך מחליש את הזכויות שעה שנדרשת דווקא הגנה מיוחדת ותקיפה עליהן. שלישית, הצעת חוק היסוד משקפת לדעתנו גישה רזה באופן בלתי מוצדק, וזאת בארבעה מובנים: 1. לא מובן מדוע צומצמה תחולתו של חוק היסוד להליכים פליליים בלבד; 2. סעיף "שמירת הדינים" מחסן את כל החקיקה שנחקקה עד ליום חקיקת חוק היסוד, מפני ביקורת חוקתית לאור חוק היסוד, לתמיד; 3. ההגדרה של הליך פלילי טעונה הרחבה; 4. הצעת חוק היסוד לוקה בחסרים בולטים בהגנה על זכויות חשובות בהליך הפלילי.