ירושה והמשכיות: על מעמדו של חופש הציווי בתזכיר חוק הירושה

חופש הציווי, אותה חירות של המורישה לקבוע את אופן חלוקת רכושה לאחר המוות, הוא ערך יסוד של שיטת המשפט הישראלית. חירות זו נתמכת בחוק הירושה, בפסיקה ובספרות המשפטית[ הכרה בחופש הציווי אף נקשרה בזכויות יסוד חוקתיות, בעיקר זכות הקניין וכבוד המת הנגזר מכבוד האדם. ההגנה החזקה של המשפט הישראלי על חופש הציווי אינה מובנת מאליה מנקודת מבט השוואתית. שיטות משפט שונות מגבילות את חופש הציווי לטובת הגנה על אינטרסים של בני משפחתה של המורישה או של אנשים שהיו תלויים בה. למעשה, המתח בין חופש הציווי להגנה על המשפחה טבוע בליבתו של מוסד הירושה, ושיטות משפט שונות מבכרות איזון שונה בין ערכים אלה. למרות זאת, נראה כי חופש הציווי קנה אחיזה חזקה במשפט הישראלי, ולראייה, תזכיר חוק הירושה לא מציע לשנות את האיזון הקיים ולהגביל את כוחה של המצווה. לצד הדיון בחשיבותו של חופש הציווי, חשוב לא פחות לעסוק באופיו, היקפו וגבולותיו. האם מורישה יכולה להתקשר בהסכם המגביל את חירותה לצוות? האם ישנן אמות מדה הבוחנות את תפיסת המציאות של המצווה? האם המצווה רשאית למסור את שיקול דעתה לאחר ובאיזו מדה היא עשויה להיות מושפעת מרצונו של אחר? ניכר כי שאלות אלה דורשות בחינה שאינה מתמצה באיזון בין חופש הציווי לבין ערכים המתנגשים עם הגשמתו, כגון שיקולים ציבוריים או שיקולים הנעוצים ברווחת היורשים בלבד. הן מזמינות עיסוק בחופש הציווי עצמו, מטרתו וגבולותיו ודורשת חקירה של מקורותיו התיאורטיים והנורמטיביים.

רשימה זו עוסקת בהיקפו ובגבולותיו של חופש הציווי כפי שאלה באים לידי ביטוי בתזכיר חוק הירושה, התשפ"א-2021. ברשימה אדון בשתי דוקטרינות משפטיות המציעות היבטים משלימים של השאלה המרכזית. הכלל הראשון מתייחס ליכולתה של המצווה לכבול את רצונה העתידי, באמצעות הסכמי ירושה. הכלל השני עוסק בהשפעה בלתי הוגנת של קרובי משפחה ושל זרים באופן העלול להכריע את רצונה. כללים אלה ידונו תוך השענות על תשתית תיאורטית שפיתחתי בכתיבתי, הקושרת בין ירושה כמוסד משפטי לבין ערך ההמשכיות. לטענתי, המשכיות היא ערך דו צדדי המספק הצדקה לחופש הציווי, להיקפו הראוי ולגבולותיו. כמו כן, תשתית תיאורטית זו מאפשרת לדון במתח בין חופש הציווי לבין הגנה על אינטרסים של בני משפחה, ובהשפעתו על עיצובו של חופש הציווי עצמו.

מבנה הרשימה הוא כדלקמן: פרק ב יציג את ערך ההמשכיות כהצדקה למוסד הירושה ואת הכלים האנליטיים שתשתית זו מספקת לניתוח סוגיות בדיני ירושה. פרק ג יעסוק בהסכמי ירושה ובתיקון לסעיף 8 לחוק הירושה המוצע בתזכיר חוק הירושה. פרק ד יעסוק בהשפעה בלתי הוגנת, בתיקון המציע למסד את חזקת התלות העומדת בבסיסה, ויציע הצעה חלופית להסדרתה. פרק ה יסכם.