מבחן הרווח לחלוקת דיבידנד בחוק החברות: עיון מחודש

הונה של כל חברה מורכב מהשקעתם של בעלי מניותיה בתוספת הרווחים של החברה ובניכוי ההפסדים, וכן מאשראי שהוענק לה על ידי נושיה. כללי "שמירת ההון" מיועדים להותיר בקופת החברה די משאבים להבטחת זכויות הנושים, ולייעד את היתרה ל"בעליה". רשימה זו עוסקת בהתוויית הגבולות בין החלק במשאבי החברה הנדרש כדי לכבד את זכויות הנושים לבין החלק שיש להותיר לזכויותיהם "השיוריות" של בעלי המניות. עיקרון זה מחייב את הפרשן להיזקק להגדרה מושכלת של מושגי "ההון" ו"הרווח", אך חוק החברות במתכונתו המקורית לא עמד במשימה ולכן שנים מספר לאחר חקיקתו הואצלה המשימה לקהילה החשבונאית, בהסתמך על ההנחה שכלליה של קהילה זו ייטיבו להתוות את קו הגבול באופן שייטיב הן עם הנושים והן עם בעלי המניות. למרבה הצער, בחינה מדוקדקת של הכללים החשבונאיים שהפכו לחלק אינטגרלי של דיני החברות חושפת כי מי שניסח את הכללים החשבונאיים לא היטיב להבין את עקרונות החוק בישראל, ולכן ה"הדבקה" של כללים אלה לחוק החברות יצרה שורה של עיוותים. רשימה זו מיועדת לחשוף את הכשלים שנוצרו מ"הדבקה" כושלת זו, מה שמחייב לערוך רפורמה נוספת בדין, ויפה שעה אחת קודם.