יובל ועוד עשור לקול העם: מה עוד יש להגיד?

היש עוד מה להגיד בענין קול העם? שאלה זו הינה פילוסופית בעיקרה. האם ניתן למצות את מגוון הפרשנויות האפשריות של אירוע היסטורי, של פסק־דין? רוב החוקרים יסכימו שאת ההיסטוריה, גם זו של המשפט, אי־אפשר למצות. אין זו רק שאלה של זמינות חומרים חדשים, אלא גם של נקודת התצפית של הכותבים. נקודת המוצא שלי היא שחייב להיות עוד משהו להגיד, ולוּ בגלל העובדה שלפנינו טקסט שנולד בהקשר היסטורי. בדבריי על פסק־הדין בעניין קול העם אנסה להתמקד בתמונה הרחבה יותר של שנות החמישים, ולהתחבר לשאלה אחרת — חשובה מאוד אבל מוזנחת — במשפט החוקתי, היא השאלה בדבר הליך הפתיחה במלחמה.