היסטוריה של הצדקה
דפנה ברק ארז
המאמר בוחן את האופנים השונים שבהם פסקי-דין עושים שימוש בהיסטוריה או מספרים אותה. לצורך כך הוא מבחין בין צורות שונות של התייחסות שיפוטית להיסטוריה: בין החלטות המתייחסות להיסטוריה באופן כללי לבין החלטות המתייחסות להיסטוריה של מסמכים משפטיים; בין החלטות שעניינן מחלוקות עובדתיות שיש להן חשיבות היסטורית לבין החלטות שעושות שימוש בידיעה שיפוטית לגבי עובדות היסטוריות. לצד זאת המאמר מכיר בכך שההבחנה בין הקטגוריות האמורות אינה חד-משמעית. המאמר מתמקד בייחודה של ההתייחסות השיפוטית להיסטוריה — בעובדה שזו נעשית גם לצורך הצדקה של בחירות נורמטיביות של בית-המשפט. בהמשך לכך המאמר מציע הבחנה בין החלטות שפונות להיסטוריה לצורך הצדקת המשכיות עם העבר לבין החלטות שמתייחסות להיסטוריה כאל "אזהרה" המחייבת שינוי כיוון. בין שני קצוות אלה קיימת גם דרך-אמצע — כזו שמתבססת על החלטות היסטוריות אבל מציעה פרשנויות חדשות באשר להשלכות שלהן וללקחים שיש להפיק מהן.