אחים ואחיות במשפט

מאמר זה מבקש למקד את המבט למקומם של אחאים בעולם המשפט, בתחום דיני המשפחה אך גם מחוץ לספרה זו, ולטעון כי על הדין להכיר ביחסים בין אחאים כקטגוריה של יחסים הראויה לתשומת-לב מיוחדת, ובהתאם להעניק להם הגנה משפטית נאותה. בחלקו הראשון של המאמר אעסוק בייחודו של הקשר בין אחאים, אעמוד בקצרה על חשיבותו הרגשית במעגל החיים, ואציג את ביטוייו המרכזיים במחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי. בחלק השני של המאמר אציג את המקום שניתן ליחסי אחאים בדיני המשפחה דהיום. אמפה את ההקשרים שבהם זכו קשרים אלה בהכרה ובהסדרה משפטיות, ואעמוד בקצרה על תוכנם של הסדרים אלה. בהקשר זה אתמקד באחאות בין ילדים ובהיבטים לא-כלכליים של יחסיהם. בחלקו השלישי של המאמר ארחיב את נקודת-המבט ואצא אל מחוץ לדיני המשפחה ואל מחוץ ליחסי אחאים קטינים. בחלק זה אמפה תחומים משפטיים וסוגיות שמצויים מחוץ לעולם דיני המשפחה ואשר קיימת בהם התייחסות לאחאים (או לפחות ציפייה להתייחסות לאחאים). חלק זה אינו מתיימר להתייחס לכל סוגיה אפשרית, שכן יש רבות כאלה; הסוגיות שנבחרו להצגה הן כאלה הנוגעות במישרין או בעקיפין בהיבטים רגשיים של הקשר האחאי. בחינת הדין הפוזיטיבי — הן בדיני משפחה והן בתחומים האחרים — מלמדת כי יחסי אחאים לא זכו במעמד משפטי שלם ועקבי, אם כי בדיני המשפחה ניתן להצביע על שינוי שחל בשנים האחרונות ועל מאמץ חקיקתי, פסיקתי ומנהלי להעמיק את ההגנה על הקשרים בין אחאים. לקראת סיום אשרטט בקווים כלליים את העמדה הראויה בעיניי לאימוץ על-ידי הדין — עמדה אשר מכירה ביחסי אחאים ומבטיחה הגנה משפטית אפקטיבית עליהם, לפחות בהקשר של שמירת הקשר בין אחאים.