צדק ביחסים ודיני נזיקין ביקורת על "צדק ביחסים" של חנוך דגן ואביחי דורפמן

רשימה קצרה זו מבקרת את תיאוריית הצדק ביחסים שמפתחים הפרופסורים חנוך דגן ואביחי דורפמן, ככל שהיא מתייחסת לדיני הנזיקין, הן מנקודת־מבט פוזיטיבית והן מנקודת־מבט נורמטיבית. בחלק הראשון נטען כי תיאוריית הצדק ביחסים מתעלמת מכך שדיני הנזיקין, ובעיקר דיני הרשלנות, מטילים — וצריכים להטיל — חובות על מזיקים תוך התחשבות בצדדים שלישיים. בחלק השני נטען כי תיאוריית הצדק ביחסים מתמקדת באינטרס של הניזוק, תוך הזנחה בלתי־מוצדקת של האינטרס של המזיק, ואף של האינטרס של הניזוק אקס־אנטה. בחלק השלישי נדון בהלכת אבו חנא שדגן ודורפמן תומכים בה, ונטען — בניגוד לדעתם של דגן ודורפמן — כי היא מוצדקת גם על־פי הגישה הכלכלית. עוד נטען בחלק זה כי הגישה הכלכלית מציבה סימן שאלה לגבי השימוש בהפסד השתכרות כאמת־מידה עיקרית לפיצוי בגין נזקי גוף, וכי אף התיאוריה של צדק ביחסים צריכה לפקפק באמת־מידה זו.