הפליה והבחנה בעידן ההתאמה האישית

עידן המרשתת הביא עימו שינויים רבים, אשר חלקם נשאו הבטחה גדולה. אחד מאותם שינויים הוא בשורת הממשק המותאם אישית. המעבר להתאמה אישית של ממשקים לבני-אדם שונים מהווה שינוי משמעותי ביותר בהתנהלותם של עסקים כמו-גם של רשויות המדינה, ומתאפשר לנוכח כמה התקדמויות והתפתחויות טכנולוגיות (כגון יכולות מעקב ועיבוד מידע מתקדמות). למשפט יש תפקיד של כבוד במעבר לפרסונליזציה. המשפט יכול למנוע מעבר זה או לחלופין לעודדו ואף לחייבו בהקשרים מסוימים. אך מעבר לכך, ייתכן שהמשפט עצמו צריך לעבור שינוי ולתת מענה מותאם אישית לאזרחים שונים. המעבר למשפט מותאם אישית יוכל לקדם ערכים של יעילות, שוויון והגינות. אך בצד זאת עולה החשש מפני התגברות סכנות ההפליה, ואותן יש לאתר ולמנוע.

במאמריהם המרתקים בעברית ובאנגלית מסבירים פורת וסטרכילביץ' כיצד מהפכת הפרסונליזציה עשויה להתרחש במשפט. הם מדגימים זאת בכמה הקשרים, תוך התמקדות בקביעת כללי בררת-מחדל בדיני החוזים ובכללי גילוי אשר יותאמו לאנשים שונים בהתאם למאפייניהם. באופן טבעי, כאשר מוצגת מערכת הפונה ליחידים בצורה שונה ומותאמת, מתעורר חשש לבעיות הקשורות להפליה. ברשימה זו אתייחס לכמה ביקורות הנוגעות בסוגיות של הפליה (במובנה הרחב) אשר עשויות לנבוע מדגמי הפעולה שהכותבים מציעים. הרשימה מתמקדת בבעיות הנוגעות בערך האקספרסיבי של ההפליה, ובעיקר בחיזוק סטריאוטיפים קיימים כתוצאה מהבחנות שונות הנגזרות מהמודלים שהכותבים מציעים. אבחן אם המענה שנתנו הכותבים לביקורות הנוגעות בהפליה מספק או שמא יש בביקורות אלה ואחרות משום אתגר משמעותי. כן אבחן אם ניתן להציע פתרונות שיאפשרו את הרחבת השימוש בהתאמה אישית במערכת המשפט תוך מתן מענה לבעיות הקשורות להפליה.