יד הרוקמת: פנינה להב והמאבק לשוויון נשים בישראל

מאמר זה מבקש לכתוב פרק חסר בהיסטוריה המשפטית הפמיניסטית באמצעות חזרה אל כתביה הפמיניסטיים של פנינה להב. מהלך המאמר נע על ציר הזמן הביוגרפי של להב, ודרכו מבקש לגולל סיפור רחב יותר, סיפור התפתחותו של הפמיניזם המשפטי הישראלי. נקודת המוצא של המהלך היא המאמר ״מיתוס ומציאות״ שלהב פרסמה בשנת 1974, המשכו במאמר שפרסמה בכתב העת "זמנים" בשנת 1993, והוא נחתם בביוגרפיה הפמיניסטית שלהב משלימה בימים אלו באנגלית על גולדה מאיר, ראשת הממשלה הראשונה והיחידה (בינתיים) של ישראל. שילוב הסיפור האישי של להב עם קריאה בכתביה הפמיניסטיים מאפשר לנו נקודת התייחסות מורכבת וייחודית על תהליכי התפתחות, התפכחות ושינוי בחשיבה הפמיניסטית המשפטית הישראלית. ברי כי סיפורה של להב אינו סיפורו של הפמיניזם הישראלי בכללותו. עם זאת, הוא מאיר רבדים בהוויה ובחשיבה הפמיניסטית הישראלית אשר טרם זכו למחקר ממצה. סיפורה של להב מאפשר ניתוח פמיניסטי היסטורי של האקדמיה בישראל דרך סיפורה של מי שביקשה לקדם סדר יום פמיניסטי בפקולטה למשפטים בירושלים בשנות השבעים המוקדמות ונענתה בהתנגדות גורפת. סיפורה האישי של להב מהדהד את האתגרים המוכרים על אודות מיתוס השוויון בתנועה הציונית, אך גם חושף צוהר אל הרפורמות הרדיקליות שנשים פמיניסטיות ניסו לקדם בתקופת היישוב ולאחר קום המדינה. המאמר מזהה מהפך בכתיבתה של להב בנוגע לגולדה מאיר