פנינה להב: בין שני עולמות

מאמר זה עוסק בתרומה שהייתה לפנינה להב לכתיבת ההיסטוריה של המשפט הישראלי ובמאפיינים המייחדים את כתיבתה. המאמר נפתח בדיון תיאורטי כללי בשאלת הקשר בין הביוגרפיה של היסטוריונים ובין המחקר שלהם. לאחר מכן נבדק היחס בין הביוגרפיה של להב ובין מחקריה, תוך שהמאמר מצביע על נקודות השקה בין המחקרים של להב לבין נקודות ציון בחייה, אך גם על הקשיים בחיפוש אחר האופן שבו מחקריה של להב משקפים את הביוגרפיה שלה. ליבו של המאמר עוסק בבחינה של שלושה תחומים שבהם תרמה להב תרומה רבת משמעות לחקר ההיסטוריה של המשפט הישראלי: היסטוריה של היחס של המשפט הישראלי לנשים, היסטוריה של השיפוט והפסיקה של בית המשפט העליון, והיסטוריה של החינוך המשפטי בישראל. בהתאמה דן המאמר בשלושה מחקרים של להב: מאמר של להב על ההיסטוריה של חוק שיווי זכויות האישה שנחקק בשנת 1951, פרק מספרה על השופט אגרנט שעוסק בפסק הדין בעניין ירדור שניתן בשנת 1965, ומאמר שלה שעסק באמריקניזציה של החינוך המשפטי בישראל מסוף שנות השישים ואילך. לגבי כל אחד משלושת הטקסטים הללו, מסביר המאמר מדוע הוא היה פורץ דרך בשעתו, באיזה אופן השפיע על עיצוב המשך התפתחות המחקר ההיסטורי המשפטי בישראל, ואחר כך מציע כיווני מחקר נוספים. הדיון במחקריה של להב מאפשר לאפיין באופן כללי יותר את כתיבתה כהיסטוריונית של המשפט. שלושת הטקסטים המנותחים במאמר מלמדים על יכולתה של להב לאתר אפיזודות משמעותיות שבאמצעותן היא מצביעה על נקודות מפנה מרכזיות בהיסטוריה של המשפט הישראלי, תוך תיאור מורכב ועמוק את השחקנים שהיו מעורבים באפיזודות שבהן עסקה.