דוקטרינת ההשפעות (The Effects Doctrine) מהווה בסיס חשוב להחלת הדין המקומי באופן חוץ־טריטוריאלי. דוקטרינה זו, המהווה חלק מהמשפט הבינלאומי הפומבי המנהגי בדיני התחרות, מרחיבה בתנאים מסוימים את סמכות השיפוט של מדינה גם למעשים של בני אדם או של תאגידים זרים אשר נעשו מחוץ לגבולותיה, אך משפיעים עליה ומפירים את חוקיה. הדוקטרינה משקפת את התובנה שהמסחר בעידן הגלובלי המודרני, המתאפיין בפעילות עסקית חוצת גבולות שבגדרה התנהגות הננקטת במדינה אחת עלולה להסב פגיעה במדינה אחרת, מחייב חריגה מתפיסה טריטוריאלית צרה של ריבונות. בהיותה חלק מהמשפט הבינלאומי המנהגי ובהיעדר הוראה נוגדת, הדוקטרינה מאומצת אוטומטית אל תוך הדין הישראלי.

תחולתה של הדוקטרינה בדיני התחרות עומדת כיום לפתחו של בית המשפט העליון בשני מקרים שעניינם קרטלים בינלאומיים. התנאים שייקבעו לתחולתה ישפיעו על האפשרות להחיל את חוק התחרות על מעשים חוץ־ טריטוריאליים של זרים הפוגעים בתושבי ישראל, ועשויים להשליך גם על תחולתם של חוקים נוספים. על כן יש חשיבות רבה לקביעתם באופן שיעלה בקנה אחד עם המנהג הבינלאומי וכן ישרת את מטרות הדין הישראלי. פסקי הדין שיינתנו ישליכו על רמת ההרתעה כלפי מעוולים פוטנציאליים. המאמר מבקש לתרום לעיצוב מתווה מיטבי כאמור. לשם כך הוא סוקר את המנהג הבינלאומי בנושא, ובפרט את השינויים הרבים שחלו בעשור האחרון. הסקירה מזהה ארבעה מודלים המקובלים כיום בעולם, המשקפים מנעד נרחב של שיקול דעת בעת עיצוב הדוקטרינה. כן הוא פורס את השיקולים אשר ראוי כי ידריכו את מקבלי ההחלטות בבחירת המתווה בישראל, ומציע שתחולה חוץ־טריטוריאלית של דיני התחרות בישראל תותנה בשני תנאים המצויים בליבת הזיקה הנדרשת במשפט הבינלאומי: השפעה משמעותית פוטנציאלית על השוק הישראלי, הצפויה אובייקטיבית באופן סביר. כן מוצעת פרשנות מתונה לתנאים אלה, המתיישבת עם הנוהג ברחבי העולם ועם מאפייניה של ישראל.