תיק 4000, שבו נאשם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בעבירה של קבלת שוחד, מקרין על בעיית רוחב במערכת היחסים שבין הון־שלטון ותקשורת: שימוש של בעלי ההון השולטים בתאגיד עסקי משמעותי שבשליטתם בפלטפורמת תקשורת חדשותית־עיתונאית כדי להניא נבחרי ציבור ורגולטורים מלקדם את האינטרסים העסקיים שלהם. רשימה זו תציע פתרון שורשי וחדשני לבעיה זו באמצעות החלת הפרדה מבנית בין שליטה בפלטפורמת תקשורת חדשותית־עיתונאית לשליטה בעסק משמעותי במקביל, בדומה להפרדה המבנית שבין תאגידים ריאליים משמעותיים וגופים פיננסיים משמעותיים במסגרת החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 .הרשימה תציג את היתרונות של השימוש בכלי ההפרדה המבנית ככלי להתמודדות עם הבעיה האמורה על פני השימוש בהטלת אחריות פלילית באמצעות עבירת השוחד ואת ההתמודדות עם החסרונות האפשריים של מנגנון זה.