בנק ישראל הוא הרגולטור הממונה על יישום מדיניות מוניטרית ועל יצירת רגולציה פיננסית. המאמר סוקר את פעילותו בשני תחומים אלו, ומצביע על המגמה העדכנית בכל אחד מהם וכן על השלכותיה. בחינת הפעילות נערכת תוך התמקדות בשוק האשראי והכסף. ברגולציה הפיננסית של הפיקוח על הבנקים המגמה המרכזית היא ניסיון לעודד את התחרותיות ולצמצם את הריכוזיות. תוצאותיה של מגמה זו הן שיפור התחרות בשוק האשראי לעסקים גדולים, אך עד כה היעדר שיפור (מספק) של התחרות בשוק העסקים הקטנים-בינוניים ומשקי הבית. כך, מחיר האשראי לשוק הקמעונאי הוא גבוה הרבה יותר ממחירו לשוק העסקים הגדולים. במדיניות מוניטרית המגמה המרכזית היא רכישת דולרים. מגמה זו פועלת לטובת היצואנים ותעשיית ההיי-טק, והיא מיטיבה עם בעלי ההכנסות הגבוהות. נראה אפוא כי שתי המגמות פועלות באותו הכיוון. לאור השלכות חלוקתיות אלו של פעילות בנק ישראל עולה השאלה אם יש לבחון מחדש את מידת עצמאותו. המאמר עורך דיון ביקורתי בשאלה זו, על רקע הספרות העדכנית באשר לעצמאותו של בנק מרכזי.