תחום חדלות הפירעון מעורר עניין רב בקרב חוקרים, רגולטורים ואנשי פרקטיקה מתחומי המשפט, הכלכלה, המימון וראיית החשבון. עם זאת מעטים הם המחקרים האמפיריים שבחנו את התנהלותם של הליכי חדלות הפירעון ופשיטת הרגל ואת תוצאותיהם. הליך חדלות פירעון מתנהל כאשר חייב נקלע למצב שהוא אינו יכול לפרוע את חובותיו במלואם. במסגרת ההליך נבחנים כלל נכסיו של החייב אל מול חובותיו, נקבעת חלוקת הנכסים בין הנושים תוך התחשבות בסדרי נשייה, ובהתאם ליכולתו הכלכלית, בניכוי הוצאותיו, נקבע לחייב צו תשלומים חודשי אשר יהיה עליו לשלם.

מחקר זה עוסק בבחינה אמפירית של מדגם ייחודי ומייצג של תיקי חדלות פירעון של יחידים; המדגם בוחן לראשונה את סכום צו התשלומים החודשי לקופת הנושים, ומתמקד במאפייני התיק המשפיעים על גובה הפער שבין צו התשלומים הנקבע בידי בית המשפט לבין יכולתו של החייב לשלם צו זה, יכולת המתבטאת בפער שבין הכנסותיו להוצאותיו. תוצאות המחקר מראות, כי בממוצע צו התשלומים גבוה מיכולתו של החייב לשלם צו זה. כמו כן נמצא, כי ככל שלחייב יש חובות למספר רב יותר של נושים פיננסיים, וללא תלות בגובה החוב כלפי נושים אלו, כך הפער שבין צו התשלומים ליכולתו של החייב לשלם גדל.