במהלך העשורים האחרונים התחזק משמעותית מעמדן של חברות ההשמה בגיוס עובדים לענפי תעסוקה רבים. למרות מגמה זו, ישנו חסר בכתיבה המשפטית והסוציולוגית אשר עוסקת במעמדן ובאופן התנהלותן בכלל, ובחובות השוויון ובאיסורי האפליה החלים עליהן בפרט. זאת ועוד, ישנו חסר ניכר בהסדרה המשפטית – חקיקה ופסיקה – בכל הנוגע לחובות השוויון ולאיסורי האפליה החלים על חברות השמה. מאמר זה משלב מחקר משפטי עם מחקר איכותני במטרה לחשוף את קיומם של מנגנוני האפליה, ולהציע הצעות נורמטיביות להתמודדות עימם.

המאמר מראה ומדגים – באמצעות מחקר איכותני שכלל חמישים ראיונות עומק עם מנהלי משאבי אנוש ומגייסים בחברות עסקיות ובחברות השמה – תופעה של אפליה בקבלה לעבודה הקיימת בתהליכי גיוס שבהם מעורבות חברות השמה. כמו כן, המאמר דן בכלים המשפטיים הקיימים בחוק הישראלי למניעת אפליה בתהליכי גיוס עובדים באמצעות חברות השמה, תוך הצגת מגבלותיהם. השילוב של המחקר המשפטי עם המחקר האמפירי במאמר מראה, כי מן הצד האחד ישנה בעיה קשה של אפליה בתעסוקה בהליכי קבלה אשר כוללים חברות השמה, אך מן הצד האחר אין בנמצא כלים משפטיים מספקים כדי להתמודד עם התופעה. המאמר כולל כמה הצעות נורמטיביות לצורך הרחבת חובות השוויון המוטלות על חברות השמה ועל ארגונים עסקיים המגייסים עובדים באמצעות חברות השמה.