מאמר זה עוסק בתקנת השוק במכר על ידי רשות ודן בשאלה אם וכיצד יש להחילה כאשר נפל פגם חוקי בהליכי המכר. לצד דיון מעמיק בדיני הקניין, שאלה משפטית זו מחייבת דיון נרחב בשתי דיסציפלינות משפטיות נוספות: המשפט המנהלי ודיני ההוצאה לפועל. ההכרעה בשאלה זו הינה בעלת השפעה רבה, עקב הכמות הרבה של מכירות שמבצעות רשויות המדינה, חשיבותן לאינטרס הציבורי והפגמים הרבים אשר, למרבה הצער, נוטים ליפול בהן. כמו כן, לניתוח המשפטי של הסוגיה ערך רב לאור עמימות הדין המצוי העולה מן הפסיקה, המתבטאת בהימנעות בית המשפט העליון מהכרעה בנושא ובמגמות משתנות וסותרות בבתי המשפט המחוזיים.
במאמר אפרוס רקע על גלגולי תקנת השוק במכר על ידי רשות ואתאר באופן ביקורתי את הדין המצוי, ומתוך כך אדון בדין הרצוי במסגרות המשפטיות השונות. מבחינת דיני הקניין, ייטען כי כדי לשמור על תכלית תקנת השוק יש להחילה גם כאשר נפל פגם חוקי בהליכי המכר של הרשות. מסקנה זו תיתמך בהשוואה לתקנות שוק אחרות וכן בשיקולי יעילות. לצד זאת, יוצע מנגנון המעדן את הפגיעה בבעלים המקורי, המאפשר לו לפדות את נכסו האבוד למשך שנה מעת המכירה.
מבחינת המשפט המנהלי, אטען כי אף על פי שעקרון חוקיות המנהל עלול להביא לבטלות המכר, על תקנת השוק לחול כיוון שביכולתה להגן גם על זכות בטלה. כלומר, בהתנגשות החזיתית בין דיני הקניין למשפט המנהלי הנבחנת במאמר, גוברים דיני הקניין. לצד זאת, תוצג דרישה מחודשת מן הרשות עבור החלת תקנת השוק – דרישת תום הלב. כן תידון האפשרות לתבוע את הרשות המוכרת, גם כאשר מדובר ברשות שיפוטית.
מבחינת דיני ההוצאה לפועל, ייטען כי יש להפריד מבחינה מהותית וכרונולוגית בין תקנת השוק ובין סמכותו החריגה של רשם ההוצאה לפועל לבטל את המכר בשל הפגמים שנפלו בו. עקב כך, מרגע שתחול תקנת השוק, ברישום העסקה במרשם המקרקעין, אין בסמכות הרשם לבטל את המכר עקב הפגם החוקי שנפל בהליכיו.