המאמר בוחן את שאלת העבירוּת של זכויות ושל הטבות שהמדינה מקנה לפרטים, דוגמת הטבות מס, זכויות הצבעה, מכסות זיהום, או זכויות דיוניות וראייתיות בהליכים שיפוטיים. ההתייחסות המקובלת לזכויות ולהטבות הללו היא מהפרספקטיבה האנכית – דרך נקודת המבט של מרקם היחסים שבין הפרט למדינה. המאמר מסיט את נקודת המבט לזווית האופקית ולמרקם היחסים ששורר בין פרטים. המחברות בוחנות את השאלות אם, מתי וכיצד יש לאפשר לפרטים לסחור ביניהם בזכויות ובהטבות שהמדינה מעניקה. בכך המאמר תורם לשני גופי ידע: ראשית, הוא מרחיב את גבולות השיח על עבירוּת מעבר לזירות המסורתיות של "עסקות אסורות" (Taboo Trades) כמו סחר באיברים או פונדקאות. הבחינה של סוגיית העבירוּת מחוץ לזירות המסורתיות הללו משכללת את ההבנה של מוסד משפטי וחברתי זה, ומחייבת לזנוח את ההמשגה הבינארית של העבירוּת כשאלה של "כן או לא" (תוך הכרה בספקטרום של קטגוריות ביניים לאורך ציר העבירוּת). שנית, המאמר מרחיב את נקודת ההסתכלות על הטבות ועל זכויות ציבוריות. בבוחנו את שאלת עבירותן בין פרטים, המאמר חושף את הפוטנציאל הגלום בזכויות ובהטבות הללו ככלים לקידום מדיניות חברתית. המסגרת האנליטית שהמאמר מספק מיושמת על דוגמאות המצויות על סדר היום הישראלי.