אודות הסתה, הטיה והפליה ברשתות החברתיות: מלחמת חרבות ברזל כמקרה מבחן
מבוא
רשתות חברתיות הפכו לזירה מרכזית בחיים הציבוריים בישראל, והן משפיעות בשדה הפוליטי, הכלכלי, החברתי, הקהילתי ועוד. אין ספק, רשתות חברתיות מקשרות בין בני אדם ונותנות במה לדעות רבות ומגוונות, ובפרט כאלו שלא תמיד זוכות לייצוג, אבל באותה הנשימה – הן מאפשרות הפצה של מידע שקרי, שיח של שנאה, חוסר סובלנות ולעיתים גם אלימות והסתה. בהתאם, פלטפורמות התוכן הדיגיטליות וגופי המדינה פועלים על מנת למנוע ולהעניש בגין ביטויים ברשת המסיתים לאלימות או לטרור, וביתר שאת מאז השבעה באוקטובר. בעוד שיש צורך חיוני בהתמודדות עם תופעת ההסתה ברשתות, ישנו חשש כי הדבר מוביל לאכיפה בררנית מפלה, מה שמועצם על ידי הטיה מבנית בטכנולוגיה דיגיטלית, ותופעות דוגמת תא ההדהוד (Echo-Chamber)[1], באופן התורם לקיטוב חברתי ובמיוחד בעתות חירום כגון מלחמה.
על רקע זה, מאמר זה יעסוק במאמצי ההתמודדות עם הסתה ברשתות במלחמת חרבות ברזל. כפי שנטען, חשוב כי ההתמודדות עם הסתה ברשת תתחשב בהטיה מבנית בטכנולוגיה, אשר מביאה לייצוג יתר של קבוצות מסוימות על חשבון קבוצות אחרות המופלות לרעה, בכדי להימנע מאכיפה בררנית. כמו כן, חשוב לנקוט במשנה זהירות בתקופות חירום, דוגמת מלחמת חרבות ברזל, בכדי למזער את הנזק הפוטנציאלי של שיח אלים ברשתות החברתיות. בחלק הראשון, נעמוד בקצרה על תופעת ההסתה במרחב המקוון והדרכים שננקטות כדי להתמודד עמה. בחלק השני, נציג כיצד הטיה מבנית בטכנולוגיות משפיעה על השיח ברשתות החברתיות. בחלק השלישי, נציע כי השילוב של אכיפה בררנית עם הטיה מבנית מחריפה את הסיכון להשתקה של קהילות בני מיעוטים, ונבחן את השיח המקוון במסגרת מלחמת חרבות ברזל כמקרה מבחן.
א. עבירת ההסתה בעידן הרשתות החברתיות
א.1. הסתה ברשתות חברתיות כביטוי החדש של אלימות בעידן הדיגיטלי
בימינו, רשתות חברתיות הפכו לזירה המרכזית בה בני אדם מבלים חלק משמעותי מחייהם.[2] המדיה החברתית משפיעה באופן עמוק על ההסתכלות החברתית, התרבותית והפוליטית של המשתמשים בה, לטוב ולרע. מחד, היא מרחיבה את שוק הדעות ומעצימה את אלו שאין להם פלטפורמה או קהל מאזינים בדרך כלל. אולם, מנגד, ישנם גם ביטויים מזיקים רבים אשר נובעים מן המבנה הארכיטקטוני של הרשת, המאפשר לאדם להסתתר מאחורי אמירותיו ברמה מסוימת של אנונימיות.
מעבר לביטויים פוגעניים או גילויים של אלימות מקוונת של ממש, תופעה קשה ומצערת, ישנו חשש כי המרחב המקוון ובפרט זירת הרשתות החברתיות ינוצלו על מנת לקדם הסתה של ממש, כלומר תמיכה ועידוד אלימות או קריאה לפעול בעולם הפיזי באופן אלים. המחשה לכך קיבלנו לאחר הבחירות בשנת 2020 בארצות הברית, ובפרט עם אירוע ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר 2021 אשר תוכנן ברובו ברשתות חברתיות. דוגמה נוספת ניתן לראות בתפקיד המרכזי שמילא פייסבוק במהלך רצח העם נגד מיעוט הרוהינגיה במיאנמר, בשנת 2017.
על רקע זה, מסביב לעולם נרשמת התעוררות ביחס לאכיפת החוק ברשתות החברתיות, כאשר בריטניה[3] ואוסטרליה[4] אמצו חוק בטיחות ברשת המפליל ביטוי פוגעני ומאמץ מנגנון אכיפה, ומסדיר יחסי מדינה-תעשייה; גרמניה[5] אימצה חוק המסדיר את היחסים בין הממשלה לפלטפורמות; צרפת[6] אמצה חוק המגביל את הנושאים בהם משפיעי רשת רשאים לקדם; בעוד בארה״ב מדינות פלורידה וטקסס העבירו חוקים להטלת אחריות על פלטפורמות ביחס לעבירות הנעשות בהן אשר נידונים היום בבית המשפט העליון הפדרלי.[7]
א.2. התמודדות עם הסתה ברשת – תמונת מצב ישראלית
מדינת ישראל לא חוקקה חוק המסדיר את יחסי המדינה עם הרשתות החברתיות, אולם הדין הישראלי כן מכיר בשלוש עבירות הסתה, אשר תחולתן חלה גם על הזירה המקוונת: עבירת ההסתה לאלימות;[8] עבירת ההסתה לגזענות;[9] ועבירת ההסתה לטרור.[10] יש מספר ערוצים בהם המאבק בהסתה מקוונת מתרחש במדינת ישראל. ראשית, פלטפורמות התוכן הדיגיטליות עצמן אשר מפעילות רשתות חברתיות הן מנטרות התוכן העיקריות. באופן טבעי, כל פלטפורמה מבצעת פעולות אכיפה אלו כראות עיניה ובהתאם למדיניות הפנימית שלה, ככל שאין מגבלות חוקיות המגדירות אחרת.
שנית, מדינת ישראל פועלת בעצמה בשני נתיבים להתמודדות עם הסתה ברשת: אכיפה פלילית ואכיפה וולונטרית. כאשר פרסום עולה לכדי עבירה פלילית, דוגמת עבירות ההסתה שהוזכרו לעיל, רשויות האכיפה הפלילית מבצעת פעולות אכיפה בדומה לכל פעולות אכיפה אחרות. הסתה לטרור זוכה במדינת ישראל להתייחסות משמעותית על ידי המחוקק, והדבר ניכר גם ביחס להיקף האכיפה ברשתות החברתיות, כפי שנראה להלן.
בנוסף, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה מתמודדת, בין היתר, עם עבירות ביטוי במרחב המקוון כולל עבירות הסתה, באמצעות מנגנון המכונה ״אכיפה וולונטרית״.[11] במסגרת מנגנון זה, המחלקה פונה ישירות לפלטפורמות תוכן דיגיטליות ולספקיות אינטרנט בבקשה להסרת תכנים פוגעניים, מבלי שהדבר יחייב ברמה החוקית את הנמען לבקשה. בשנת 2019 הוגשה עתירה לפיה נטען כי פעילות זו פוגעת בחופש הביטוי בשל העובדה שהיא מתבצעת בהעדר סמכות חוקית.[12] עתירה זו נדחתה ונקבע כי למחלקה סמכות שיורית לפעול, אולם בהחלטתו ציין המשנה לנשיאה מלצר כי יש פגמים בהתנהלות המחלקה, כגון חוסר שקיפות ביחס לביטויים אותם היא מבקשת להסיר, ובהתאם על המחוקק לשקול הסדרה חוקית של מסלול האכיפה הוולונטרית כמו שנעשה במחלק ממדינות המערב.[13] יצוין כי בהמשך להליך זה, נכתב ופורסם נוהל עבודת המחלקה אשר מסדיר את הפעולות שנעשות במסגרת מנגנון זה.[14] יחד עם זאת, המחוקק טרם פעל להסדיר בחוק את מנגנון האכיפה הוולונטרית.
ב. הטיה מבנית בטכנולוגיות – האם ההתמודדות עם הסתה מסתירה סיכון אחר?
על פניו, העולם הדיגיטלי נראה כמקום המכיל כל אחד והמחזיק מגוון דעות וייצוג נרחב. אולם, גישה למרחב הדיגיטלי מוגבלת על ידי חסמים גיאוגרפיים (התגוררות באזור נעדר תשתיות מספקות), כלכליים (בשל עלויות חיבור גבוהות) וחברתיים, תרבותיים או פוליטיים (בשל השתייכות לקבוצה שנמנעת משימוש באינטרנט או התגוררות תחת משטר המגביל את משאב האינטרנט). חסמים אלו מרכיבים ביחד את מה שמכונה בספרות "הפער הדיגיטלי", כלומר הפער בין מי שמחובר לאינטרנט ומי שאין לו גישה בכלל או גישה משמעותית שמאפשרת לו ליהנות מכל מה שיש למרחב המקוון להציע. בישראל, על פי דו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת, פערי השימוש באינטרנט קשורים בעיקר למאפיינים כגון השכלה, הכנסה, גיל, דת ולאום.[15] לפער הדיגיטלי השלכות רבות, קשות ומגוונות כמו השימושים האינסופיים של האינטרנט, אך כאן נבקש להתמקד בהטיה המבנית הנוצרת בטכנולוגיות, בעקבות, בין היתר, שימוש לא סימטרי על ידי אוכלוסיות שונות.
איך נוצרת הטיה טכנולוגית? בפן הטכני, הטיה מהווה סטייה מערכתית מערך אמיתי בעקבות ציפייה או מדגם לא מדויקים.[16] במרחב הדיגיטלי, הטיה מתבטאת בצורות שונות ומגוונות. ראשית, יש הטיה בהשתתפות (engagement bias),[17] כלןורמ רק אחוז מועט של תוכן דיגיטלי מקבל את מרבית הצפיות, ונוצר מדבר דיגיטלי (digital desert) בו תוכן רב אינו זוכה לייצוג. שנית, יש הטיה בנתונים (data bias). כתוצאה מפערי הגישה לאינטרנט, מה שמייצר פערים ביחס למידע הקיים במרחב הדיגיטלי (למשל, מידע באנגלית באופן לא מידתי שאר השפות). שלישית, יש הטיה אלגוריתמית (algorithmic bias), אשר שורשה בייצוג יתר של אוכלוסיות לעומת תת-ייצוג אחרות (תופעה הנקראת exnomination) בנתונים הנלמדים על ידי התוכנה. רביעית, יש הטיה בשימוש (bias in user interaction), כלומר שהתצוגה של מרחבים דיגיטליים משפיעה רבות על האופן שבו נשתמש בהם, כגון מיקום מידע בדף (אנשים דוברי אנגלית ושפות קשורות מרבים להסתכל קודם למעלה ושמאלה, למשל).
ביחס למדיה החברתית, יש שתי תופעות עיקריות הנוצרות מההטיה הלוגית שסקרנו לעיל, ובעיקר הטיה אלגוריתמית: בועת הסינון ותא ההד. רשתות חברתיות מפעילות אלגוריתם אשר מסנן סוגי מידע, והתוצאה נקראת "בועת הסינון" או filter bubble.[18] בועת הסינון כשמה כן היא – אלגוריתם אשר מסנן את המידע לפי ההיסטוריה האישית שלך, מגמות שהמחשב מזהה או שיקולים אחרים במטרה ליצור תוצאות מכוונות-אישית, במקום לחשוף את המשתמש לכלל המידע שיכול להעלות. למשל, גוגל מפעיל מערכת "תוצאות חיפוש מותאמות-אישית".[19] בעת ההחלטה המכנית לסנן פריטי מידע מסוימים או להפיץ פריטי מידע אחרים באופן נרחב יותר, חסרה למשתמש היכולת להבחין בהקשר של המידע. בהתאם, מחקרים מראים כי באופן פרדוקסלי רשתות חברתיות מרחיבות ומגבילות בבת אחת את כמות המידע אשר ניתן לגשת אליו. לצד זה, נוצר אפקט של "תא הד" (echo chamber) אשר מגביר את תחושת השייכות לקבוצה מסוימת אך בד בבד מצמצם את מגוון אפשרויות החשיבה או ההשתייכות האחרות שעומדות בפני אדם (כתוצאה מצמצום הגיוון בשוק הדעות). מדובר בתופעות דומות, אך מעט שונות, שכן תא ההד נוצר כאשר יש ייצוג-יתר של רשומים אשר אנו אוהבים או מסכימים איתם, מה שמסווה את תפיסת המציאות, ובועת הסינון מתייחסת לסינון אלגוריתמי של רשומים שאנו לא אוהבים.[20] ביחד, נוצר מצב שבו השיח שקיים ברשתות החברתיות משפיע באופן שיטתי על שוק הדעות החופשי.
ג. הסיכון מתבהר: התמודדות לא מאוזנת עם עבירות ביטוי יכולה להעצים את ההטיה
כפי שהמחשנו לעיל, מרחבים דיגיטליים משקפים העדפות, הטיה חברתית או אג'נדות, שכן הם נשלטים על ידי קבוצות מסוימות אשר להם גישה בלתי מוגבלת לאינטרנט, תוך הדרה, לעיתים, של אוכלוסיות אחרות.[21] כתוצאה מכך, האופן שבו מתנהל המרחב הדיגיטלי לרוב נותן יתרון (privileges) לקבוצות אלו. מי שאינו מחובר אינו נוכח, ולכן אינו משפיע על השיח, על התכנים וכל המתרחש בזירה זו, ונוצרת בועה בה הנמצאים ברשתות חשים שהם נחשפים למגוון דעות, אך במציאות הם יצרו לעצמם תא הד אידיאולוגי.
מעבר לכך, בפרט ביחס להטיה מבנית ברשתות החברתיות, הספרות מצביעה על מספר סיכונים מרכזיים הנלווים לתופעות אלו.[22] סיכונים אלו כוללים פגיעה במרקם הדמוקרטי כתוצאה מסינון יתר של דעות השונות מדעת המשתמש, פגיעה באוטונומיה וחשש ממיון חברתי. מיון חברתי, בפרט, מתרחש כאשר נושאים אשר מקבלים פחות תשומת לב ציבורית יורדים בצפיות באופן שיטתי, דבר אשר יכול להעצים חוסר סובלנות ולפגוע באוכלוסיות מוחלשות. בהקשר שלנו, החשש ממיון חברתי רלוונטי ביותר, מאחר וכאשר מדובר באוכלוסייה ממיעוט אתני או קבוצה חברתית מוחלשת, המיון מוביל להדרה תודעתית של החוויות או הקשיים שלהם מהשיח הציבורי.[23]
במצב בו הרשתות החברתיות נותנות במה לקריאות נקמה ושנאת האחר באופן לא מאוזן, לאור הטיה מבנית בטכנולוגיות המגבירה נרטיב מסוים על חשבון אחר, קיים חשש כי אופן ביצוע פעולות האכיפה כנגד עבירות ביטוי ברשתות החברתיות בלא התחשבות בהטיה מביאה להחרפה של ההדרה הנוצרת במרחב המקוון, ובפרט ביחס לחברה הערבית בישראל.
כל פעילות אכיפה יכולה להשפיע על השיח, אולם בעיתוי רגיש בו נרשמת "אכיפה מוגברת" יש חשש כי השפעות אלו יהיו רוחביות ומשמעותיות יותר. מעבר לכך, במדינת ישראל, נראה כי ישנה מגמה של אכיפת-יתר לאוכלוסיות מסוימות ואכיפת-חסר לאחרות, מה שאף עלול לעלות לכדי אכיפה בררנית. לשם ההמחשה, מתוך כלל תיקי ההסתה משנות 2014-2021 הזהות האתנית של הנאשם הייתה ברוב המקרים ממוצא ערבי.[24] גם במסגרת דו"ח עצמאי שנערך בהזמנת מטא במסגרת מבצע שומר חומות, עולה כי תכנים בערבית חוו אכיפת-יתר, בעוד תכנים בעברית חוו אכיפת-חסר.[25]
ככל שפעולות האכיפה אינן מאוזנות ונוטות לאפשר ביטוי רב יותר בנושא מסוים, או על ידי קבוצת אנשים מסוימת, לעומת אחרת, הדבר עלול להחמיר את אי השוויון הנוצר ברשתות החברתיות, אשר מלכתחילה נוטה לאפשר ביטוי רב יותר של קבוצות מסוימות. הסיכון משתרע בשיח החברתי ובמישור האישי. המגבלות השיטתיות בסוגי והיקפי התוכן אשר אדם המשתמש ברשתות החברתיות נחשף אליהם משליכים על היכולת שלו לפתח את הזהות שלו במרחב הדיגיטלי ובמציאות. מכיוון שצמצום החשיפה למגוון תכנים מגבילה את טווח האפשרויות להתפתחות אישית, מחשבתית או קבוצתית.[26]
ג.1. מקרה מבחן – מלחמת חרבות ברזל
על רקע מתקפת השבעה באוקטובר, ובמהלך מלחמת חרבות ברזל שהגיעה בעקבותיה, מדינת ישראל עודנה מתאבלת וכואבת את האבדות הקשות מנשוא שחווינו, ועודנו חווים. מתוך הטראומה והשכול, נראה כי הרשתות החברתיות הפכו לפלטפורמה אליה אנשים רבים פונים בכדי לפרוק, להתפרק, להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, לחשוב קדימה, לקדם תוצאות רצויות – אך גם להוציא רגשות כגון כעס, שנאה ונקמה.
מאז מתקפת הטרור הקשה וחסרת התקדים, בה השתתפו אלפי מחבלי חמאס, משטרת ישראל והפרקליטות פועלות במרץ ביחס לפרסומים אשר נחשדים בתור תמיכה בטרור או הסתה לטרור. משטרת ישראל פרסמה כי ב-25.10.23, רק 18 ימים מפרוץ הלחימה, 110 חשודים נעצרו בחשד להסתה לאלימות או לטרור. כמו כן, טופלו מעל 270 פרסומים המעודדים לאלימות, הסתה, תמיכה והזדהות עם ארגוני טרור, מתוכם נפתחו על 126 מהם תיקי חקירה.[27] בנוסף על כך, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פרסמה כי צוות הסרת התכנים במחלקה תוגבר מאז השבעה באוקטובר, וכי בחודשיים הראשונים הצוות בחן כ-39 אלף תכנים והגיש כ-26 אלף בקשות להסרת אותם התכנים.[28] עד אמצע נובמבר, רק חודש לתוך הלחימה, פורסם בתקשורת כי מעל 70 כתבי אישום הוגשו על עבירות תמיכה בטרור כולל עבירת ההסתה, והמספר רק עלה.[29]
על אף שתהליכי החקירה וההעמדה לדין רק החלו ואין לנו את היכולת לבחון נתונים או להפיק לקחים, נכון להסתכל על דוגמאות בולטות אשר השפיעו באופן משמעותי על השיח הציבורי סביב המלחמה.
ראשית, ביחס לאמירות מסיתות לאלימות נגד יהודים או אמירות שתומכות בפעילות חמאס, בחודש וחצי הראשונים של המלחמה נעצרו מעל 150 אנשים בחברה הערבית בשל פרסומים כאלו ברשתות החברתיות. לרוב האמירות היו קשות, וכללו תמיכה במעשי הטרור האכזריים של השבעה באוקטובר. במקרה אחד, לשם ההמחשה, עיתונאית צחקה על תמונה של קשישה נחטפת לעזה.[30] במקרה אחר, נעצרה והואשמה השחקנית המפורסמת מאיסה עבד אלהאדי בגין התבטאות תומכת בחמאס.[31] אולם, יש לציין כי היו גם מקרים בהם לא היה מדובר באמירה אשר מהווה עבירה אלא רק הבעת הזדהות עם תושבי עזה הסובלים כתוצאה מהלחימה, כגון צילום של ילדים פצועים בעזה עם הכיתוב "העין בוכה על ילדי עזה".[32] בהתאם, אמיר בשאראת, מנכ"ל ועד ראשי הרשויות הערביות ציין בראיון כי בעקבות האכיפה המוגברת של ביטוי ברשתות החברתיות בתקופת המלחמה, יש תחושה של רדיפה כנגד ערביי ישראל אשר מביעים הזדהות עם תושבי עזה, גם ללא כל תמיכה בארגוני הטרור הפועלים ברצועה. עוד ציין בשאראת כי מחד, מאחר וחמאס גם טבח בערביי ישראל יש תחושת קירבה בין יהודים ערבים המתאבלים יחדיו, אך מאידך, מראות ההרג וההרס בעזה כואבים לערביי ישראל באופן ייחודי. [33]
שנאת האחר ורגשות נקם הורגשו גם בקרב ישראלים ממוצא יהודי. לדוגמה, ערוץ 7 פרסם טור דעה הקורא לבצע "נכבה 2" בעזה ולגרש את כל התושבים באמצעות הריסת כל בתי המגורים ברצועה.[34] ביטויים דוגמת זה זכו להדהוד חוזר משמעותי ברשתות החברתיות, ויצרו מחלוקות חברתיות לא מבוטלות. ביטויים מסוג אלו העידו על הכוח של המדיה החברתית כדי לזרוע שנאה ולהגביר את השבר החברתי בתקופה פגיעה ביותר.
יש שיטענו כי המגמה של אכיפת-יתר כנגד עבירות ביטוי המזוהות עם החברה הערבית, לעומת אכיפת-חסר של ביטוי מסית המזוהה עם אנשים ממוצא יהודי, המשיכה ואולי התגברה בתקופה זו. גם אם אכיפת-היתר נובעת משיקולים ביטחוניים לגיטימיים, בראייה להטיה המבנית בטכנולוגיות דיגיטליות השלכותיה נרחבות יותר ובעלות אפקט מסנן חמור מן הרגיל. לכן, למגמה זו סיכון ממשי להחמיר את אי השוויון ולפגוע בזכותו של כל אחד להשתתף במרחב הציבורי הדיגיטלי. בעיתוי המתוח והרגיש של מלחמה, ראוי לנקוט בזהירות רבה למניעת החמרת השסעים החברתיים או אכיפת-יתר כנגד אוכלוסיות מוחלשות, אשר כבר חוות הטיה בשימוש האישי שלהם ברשתות החברתיות.
נוסיף ונדגיש כי זו לא הפעם הראשונה שבה אנו מתמודדים עם היקף נרחב של הסתה ברשת – או התמודדות לא מאוזנת בה. בתקופת מבצע שומר החומות, בשנת 2021, חזינו בסערה ציבורית שהובילה להפגנות אלימות ולאחר מכן אף אירועי לינץ' ואלימות קשים על רקע לאומני במספר מוקדים בארץ – חלקם תואמו וזכו להדהוד ברשתות חברתיות. המאמצים לנטר את התוכן ולמזער את ההסתה לא השיגו את יעדם. על פי הדו"ח שהזמינה מועצת הפיקוח הבינלאומית של חברת מטא ביחס להתנהלות פייסבוק באירועים אלו, עולה כי גם אז מנטרי התוכן של הרשת כשלו בביצוע תפקידם. נמצא כי, בין היתר, הכישלון נבע מאי הבנה מספקת של עברית וערבית, ומכיוון שלא הייתה להם הבנה תרבותית המאפשרת להם להבדיל בין ביטוי מסית לבין, למשל, ביטוי אירוני. כתוצאה מכך, ובדומה לאירועי השעה, ההסתה ברשת נתנה רוח גבית לשבר החברתי אשר הורגש בקרב כלל אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד, והחמירה את הכעס, הכאוס והאלימות.
סיכום ומבט קדימה
המאפיינים הייחודיים של מרחב הסייבר מציתים את הדמיון בה במידה שהם מעוררים חששות ומגבירים סכנות לחירויות הפרט. כאשר אנו ניגשים למרחב הדיגיטלי, הנטייה הטבעית כאמור לרוב אינה "לפתוח את מכסה המנוע" ולשאול כיצד הכלים הדיגיטליים פועלים. אולם, הכלים הדיגיטליים אינם פועלים באופן ניטרלי ולהטיה המבנית השלכות מרחיקות לכת. בעוד שמטרתם המוצהרת של גופי האכיפה היא למזער אלימות, לאור האופי הלא סימטרי של הרשתות החברתיות, אכיפת-יתר של קבוצה מסוימת גורמת הדרה כפולה שלה מן המרחב החברתי, באופן שמגביר את הקיטוב והשנאה ופוגע בזכותם להשתתף בשיח הציבורי.
לאור כל זאת, חשוב כי ההתמודדות עם הסתה ברשת תתחשב בפגמים המבניים של הרשתות החברתיות ואפקט הבועה הנוצר מהשתתפות לא מאוזנת בפורומים הדיגיטליים. חשוב לנקוט במשנה זהירות בתקופת מלחמה, אשר תוצאותיה אינן ידועות, ולהשתדל למזער את הנזק הפוטנציאלי של שיח אלים ברשתות החברתיות – ובפרט האפשרות של פגיעה בתחושת השייכות והאחידות בתוך ישראל. אל לנו לאפשר לרשתות החברתיות להגביר את הקיטוב בין אזרחי ישראל, ולהקשות על היכולת של החברה הישראלית להתאושש מאירועי השבעה באוקטובר ולבנות עתיד משותף בו כל הקבוצות השונות בחברה פועלות ביחד לשם חיזוק מוסדות המדינה, באופן שיוביל לשגשוג ורווחה.
[1] תופעת תא ההדהוד מצמצמת את מגוון הדעות שישקפו לאדם בהתאם לפרסומים אשר הוא נוטה ליצור ממשק איתם, ובכך היא גורמת ליצירת סביבה אשר "מהדהדת" את אותן האמירות. להסבר מפורט יותר ראו: Yves Costa Netto & Antonio Carlos Gastaud Macada, The Influence of Social Media Filter Bubbles and Echo Chambers on it Identity Construction, 27 ECIS Proc. (2019), (להלן: "Netto & Macada").
[2] Simon Kemp, Digital 2023: Global Overview Report, Data Reportal (Jan. 26, 2023), https://datareportal.com/reports/digital-2023-global-overview-report. מנקודת מבט גלובאלית 4 מתוך כל 10 דקות אשר מועברים במרחב דיגיטלי הן באפליקציות ובאתרים של מדיה חברתית.
[3] Online Safety Act 2023, c. 50.
[4] Online Safety Act 2021, no. 76.
[5] Gesetz zur Verbesserung der Rechtsdurchsetzung in sozialen Netzwerken [Network Enforcement Act], Sept. 1, 2017, Bundesgesetzblatt, Teil I [BGBl I] at 3352 (Ger.).
[6] Code de la consummation [French Consumer Code], L. 121-3; Angelique Chrisafis, French social media influencers feel the heat over new law on paid content, The Guardian (Nov. 11, 2023), https://www.theguardian.com/world/2023/nov/11/france-social-media-influencers-feel-heat-law-paid-content#:~:text=Under%20a%20system%20of%20injunctions,have%20misled%20over%20a%20product ;Claud Etienne Arminguad & Camille Scarparo, France’s Digital Influencer Regulation: Whether You Like it or Not, You’ll Need to Subscibe to those Changes! Fahion Law Watch (2023), https://www.fashionlawwatch.com/2023/10/18/frances-digital-influencer-regulation-whether-you-like-it-or-not-youll-need-to-subscribe-to-those-changes/.
[7] U.S.-H.B. 20; U.S.-S.B. 7072; Amy Howe, Justices take major Florida and Texas social media cases, SCOTUSblog (Sep. 9, 2023), https://www.scotusblog.com/2023/09/justices-take-major-florida-and-texas-social-media-cases/.
[8] סעיף 144ד2 לחוק העונשין, התשל״ז-1977.
[9] סעיף 144ב לחוק העונשין.
[10] סעיף 24 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.
[11] פרקליטות המדינה "אודות מחלקת הסייבר" (12.5.21) https://www.gov.il/he/Departments/General/cyber-about.
[12] בג"ץ 7846/19 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' פרקליטות המדינה – יחידת הסייבר ואח' (נבו 12.04.2021).
[13] שם, בפס' 74-73.
[14] מחלקת הסייבר "טיפול בתכנים בלתי-חוקיים שפורסמו במרחב המקוון – עדכון מס' 2" (2021) https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/stock/he/Cyber_Guidelines.pdf.
[15] מרכז המחקר והמידע של הכנסת הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו (2020) https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/e16a8506-dbae-ea11-8107-00155d0aee38/2_e16a8506-dbae-ea11-8107-00155d0aee38_11_19566.pdf (להלן: דו"ח ממ"מ).
[16] Ricardo Baeza-Yates & Leena Murgai, Bias and the Web in Introduction to Digital Humanism (Hannes Werthner, ed., 2023), 437.
[17] שם, בעמ' 441-430.
[18] Netto & Macada, לעיל ה"ש 1.
[19] Personalization & Google Search Results, Google Help, https://support.google.com/websearch/answer/12410098?hl=en.
[20] Richard Fletcher, The truth behind filter bubbles: Bursting some myths, Reuters Institute (24.1.2020), https://reutersinstitute.politics.ox.ac.uk/news/truth-behind-filter-bubbles-bursting-some-myths.
[21] UN Roundtable on Digital Inclusion, https://www.un.org/techenvoy/sites/www.un.org.techenvoy/files/general/Definition_Digital-Inclusion.pdf.
[22] Frederik J. Zuizerveen Borgesius et. al., Should we worry about filter bubbles? 5 J. O. Int. Reg. 1, 4-5 (2016), https://policyreview.info/pdf/policyreview-2016-1-401.pdf.
[23] יחד עם זאת, חשוב לציין מנגד כי מחקר של אוקספורד משנת 2022 מזהיר כי מחקרים אחרונים הזהירו באופן לא מידתי מפני הקיטוב של רשתות החברתיות, ותיתכן כי ההשלכות פחות קשות ממה שהוצג עד כה. ראו Amy Ross Arguedas et. al., Echo Chambers, Filter Bubbles and Polarisation: a Literature Review, University of Oxford, Reuters Institute (2022) https://reutersinstitute.politics.ox.ac.uk/echo-chambers-filter-bubbles-and-polarisation-literature-review.
[24] אורי נרוב ואורלי ארז-לחובסקי "על מדיניות האכיפה של עבירות ההסתה לגזענות וההסתה לאלימות", המרכז הרפורמי לדת ומדינה (2022) https://reform.org.il/wp-content/uploads/2022/08/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A1%D7%98-2022.pdf.
[25] אושרית גן-אל "דו"ח: מטא פגעה בזכויות הפלסטינים בזמן מבצע שומר החומות" ynet (22.9.2022) https://www.ynet.co.il/digital/technews/article/syv4btyzs.
[26] Netto & Macada , לעיל ה"ש 1, בעמ' 8.
[27] משטרת ישראל "110 חשודים נעצרו בחשד להסתה לאלימות וטרור" https://www.gov.il/he/departments/news/police_25-10-23_hasata .
[28] פרקליטות המדינה "פרקליטות המדינה ממשיכה לטפל בחומרה בגילויי הסתה לטרור ובתכנים שיש בהם שבח ועידוד למעשי טרור" (12.12.2023) https://www.gov.il/he/departments/news/cyber-newss.
[29] שילה פריד "נסלקם מארצם נכנעים ומבוזים": מעל 70 כתבי אישום הוגשו על עבירות תמיכה בטרור" מקור ראשון (12.11.2023) https://www.makorrishon.co.il/news/695843/.
[30] אורן פרסיקו "כתב אישום נגד עיתונאית ממזרח ירושלים" העין השביעית (27.11.23) https://www.the7eye.org.il/503947.
[31] ישראל מושקוביץ ורן בוקר, "כתב אישום הוגש נגד השחקנית שפרסמה הודעת תמיכה במעשי חמאס", ynet, (29.10.2023) https://www.ynet.co.il/entertainment/article/sy99eqim6.
[32] האגודה לזכויות האזרח "רדיפת החברה הערבית" (9.12.23) https://www.acri.org.il/post/_1022.
[33] ראו: "המלחמה זעזעה את החברה הערבית. חמאס טבח גם בנו, ועכשיו ישראל רודפת אותנו פוליטית" מוסף כלכליסט (16.11.23) https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-16-11-23/m03.html.
[34] אביעד ויסולי "'נכבה 2' היא הניצחון היחידי האפשרי בעזה" ערוץ 7 (2.11.2023) https://www.inn.co.il/news/618764.
Kommentare