בחינת הרפורמה המשפטית בראי תאוריית המנדט

PDF

הממשלה ה-37 הגיחה מהבחירות עם הסכמים קואליציוניים המחייבים אותה לתת עדיפות מוחלטת ומלאה לאימוץ "רפורמה משפטית", שמשמעותה שינוי אופיה של הדמוקרטיה הישראלית עד לבלי הכר. הרפורמה מאיימת על עצם קיומו של עקרון הפרדת רשויות, לרבות עצמאות הרשות השופטת. עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, הממשלה טענה למנדט לפעולתה וכי סיכול הרפורמה משמעו שאין טעם לקיים בחירות בישראל. הממשלה ערערה על הלגיטימיות של ביקורת שיפוטית על הרפורמה בשם אותו מנדט. מאמר זה בוחן מתי ניתן להסיק מבחירות קיומו של מנדט ספציפי לשינוי חוקתי. הוא בוחן באופן אמפירי את תעמולת הבחירות של הליכוד בבחירות 2022. הוא מבסס את הקביעה שלממשלה לא היה מנדט לביצוע "הרפורמה המשפטית" כיוון שהיא לא הועמדה להכרעת הבוחר על ידי ראש הממשלה ומפלגתו. ההיפך הוא הנכון: ראש הממשלה ומפלגתו הטעו את הציבור באשר לתוכניותיהם לגבי הרפורמה. מאז פרוץ המלחמה, דומה כי אף התומכים הנלהבים ביותר של הרפורמה הפנימו כי אין מקום לבצע שינויים חוקתיים כה מרחיקי לכת באופיה של המדינה ללא הסכמה ציבורית רחבה.

מבוא 1. הבחנה בין מנדט כללי לספציפי. 2. בחירות המשמשות מעין משאל עם. 3. מתודולוגיה. 4.  תעמולת הבחירות של הליכוד. 5. העדר מנדט לרפורמה. 6. מלחמת חרבות ברזל.

מבוא

תוך ארבעה ימי עסקים מיום השבעת הממשלה ה-37,[1] וערב הדיון בבג"ץ בשאלת כשירותו של השר אריה דרעי וסבירות מינויו,[2] הודיע שר המשפטים החדש, יריב לוין, על "השלב הראשון" של תוכניתו לביצוע רפורמות מקיפות במערכת המשפט.[3] הממשלה ה-37 ביקשה לבצע שינויים מקיפים המאיימים הן על עצמאות השפיטה והן על עצמאות היעוץ המשפטי.[4] תוכנית זאת הצטרפה ליוזמות נוספות של הממשלה, שעניינן פוליטיזציה של המשטרה,[5] הצבא,[6] האקדמיה[7] והשידור הציבורי.[8] מיצבור המהלכים היה בהם כדי לאיים על המשך קיומה של הדמוקרטיה הישראלית.

תומכי "הרפורמה המשפטית" טענו כי היא עמדה במרכז תעמולת הבחירות לכנסת ה-25, ולפיכך אימוצה יהווה הגשמת רצון הרוב בציבור. כבר בעת הצגת הרפורמה, טען לוין: "היו בחירות. אנחנו נבחרנו. הציבור מצפה לא שאני אשב במשרד ואחמם איזה כסא. הוא מצפה ממני לפעול".[9] מדי מוצאי שבת הפגינו רבבות ישראלים כנגד אימוצה של הרפורמה עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023.[10] בתגובה, התבטא ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה: "מיליוני האזרחים שהצביעו עבור מחנה הימין ידעו על הכוונה לעשות רפורמה מקיפה במערכת המשפט. התקיימה בישראל הפגנה ענקית, אם כל ההפגנות – מיליוני אנשים יצאו לרחובות כדי להצביע בבחירות".[11] יתירה מכך, נתניהו הדף טענות כי הרפורמה המשפטית מהווה "הפתעה." בלשונו: "יש ניסיון לטעון שהציבור לא ידע על מה הוא מצביע. אחד הנושאים המרכזיים שהצביעו עבורו הוא ביצוע רפורמה במערכת המשפט. אמרנו זאת אינספור פעמים. יותר מזה, (המצביעים) דרשו זאת מאיתנו. שמענו את הקול עולה מהקהל".[12] מאז שלוין עמד לבד במסיבת העתונאים ערב הדיון בבג"ץ בעניינו של דרעי, נתניהו גיבה את מהלכיו בהזדמנויות שונות בטענה שכיבוד רצון הבוחר מחייב רפורמה.[13]

בייחוד בלט השימוש שעשתה הקואליציה בטענת המנדט כדי לערער אחר הלגיטימיות של ביקורת שיפוטית על אימוץ הרפורמה. בינואר 2023, יום לאחר נאומה של הנשיאה חיות בכנס העמותה למשפט ציבורי בגנות הרפורמה בשל הסכנה לעצמאות השפיטה, התבטא נתניהו "דיברנו על זה לפני הבחירות וקיבלנו על כך מנדט ברור מהציבור."[14] בדומה, שר המשפטים יריב לוין התבטא: "הערב נפל דבר. מסתבר שקיימת בישראל מפלגה נוספת, שלא התמודדה בבחירות ושמה את עצמה מעל הכנסת, מעל להכרעת העם".[15] במרץ חזר פזמון דומה מצד נתניהו נגד היועצת המשפטית לממשלה: "שאיש לא יטעה—קיבלנו מנדט מהציבור, ואת המנדט שלנו אנחנו נממש."[16] באפריל ארגנו תומכי רפורמה הפגנות בעד הרפורמה תחת הכותרת "לא יגנבו לנו את הבחירות."[17] בהפגנה בה לקחו חלק שרים בכירים בממשלה באותו חודש, התבטא יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן: "יש כאלה שצועקים דמוקרטיה אבל הם שוכחים מה היא דמוקרטיה...מעל שני מיליון אנשים שהצביעו למחנה הלאומי כדי לתקן את מערכת המשפט זו דמוקרטיה. קבוצה קטנה ורעשנית ששולטת במוקדי כוח זו לא דמוקרטיה".[18]

הגדילה לעשות הממשלה כשערב הדיון בבג"ץ בחוקתיות התיקון לחוק יסוד: השפיטה בעניינה של הסבירות, הזהירו שרים רבים את בית המשפט מהתערבות כי "אין בסמכותו לפסול את בחירת העם."[19] דברים אלה נאמרו במסגרת "הפגנת החירות", כפי שכונתה על ידי מארגניה, שהתקיימה מול בית המשפט העליון תחת הכותרת "לא ניתן להם לגנוב לנו את הקול."[20]

מנגד, המתנגדים לרפורמה המשפטית טענו כי קמפיין הליכוד לא התייחס כלל למערכת המשפט, וממילא רפורמת לוין לא זכתה לתמיכת הציבור בבחירות.[21] העתונאי נתי טוקר פרסם מחקר מקיף בדה-מרקר במסגרתו הוא בחן את הראיונות המרכזיים עם נתניהו בתקשורת, ומסריו בפלטפורמות חברתיות, בשבועות הסמוכים לבחירות. הוא הסתמך על נתונים שנמסרו לו על ידי חברת יפעת מחקרי מדיה.[22] מסקנתו היתה כי נתניהו "ניסה להרדים את הציבור" ולטשטש את האפשרות לרפורמה במערכת המשפט.[23] כיוון שאנו בעיצומה של מערכה עזה על המשך קיומה הדמוקרטי של המדינה, יש למחלוקת זו חשיבות מכרעת.

מטרתו של מאמר זה היא כפולה: ראשית, אבחן באילו תנאים, אם בכלל, ניתן לקבוע כי בחירות מקנות מנדט לשינוי חוקתי. שנית, אבחן האם הרפורמה המשפטית הוזכרה על ידי נתניהו והליכוד במהלך מערכת הבחירות וזכתה לתמיכתו של הציבור. המאמר מתמקד בקמפיין של מפלגת הליכוד ונתניהו כיוון שמפלגת הליכוד הינה מפלגת השלטון, מתוכה נבחר ראש הממשלה. מפלגת הליכוד זכתה ב-32 מנדטים,[24] והיוותה מחצית מהרכב הקואליציה, שמנתה  עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל 64 חברי כנסת.[25] בנוסף, בבחירות האחרונות כל המפלגות הצהירו מראש אם הן שייכות למחנה ביבי או מחנה רל"ב (רק לא ביבי).[26] לפיכך, הכרחי לבחון מה היה המצע עליו רץ נתניהו כמי שביקש לעמוד בראשות הממשלה ולהנהיג את המחנה שלו. לא אדון במאמר זה בשאלה האם הממשלה היתה נהנית מסמכות לביצוע הרפורמות גם לו עמדו במרכז מערכת הבחירות האחרונה. בשאלה זו עסקתי בין היתר בכתיבתי על גבולות הסמכות לתקן את החוקה.[27]

במאמר זה אבסס את טענתי כי אף שקשה לדלות ממערכת בחירות מנדט ספציפי לשינוי חוקתי, ישנם מצבים בהם בחירות עולות כדי משאל עם על נושא חוקתי. אולם, בחירות 2022 בישראל לא הקנו מנדט ספציפי לממשלה ה-37 לבצוע רפורמה משפטית. הבחירות נסבו על שאלת התאמתו של נתניהו לכהן כראש ממשלה. מבחינת מדיניות, התעמולה התמקדה ראשית בנושאים מדיניים-בטחוניים, ולאחר מכן בנושאים כלכליים וחברתיים. הדבר תואם את הנושאים שמעניינים את הבוחר הישראלי באופן היסטורי.[28] לא רק שהרפורמה המשפטית לא היתה נושא בקמפיין הבחירות, אלא ההיפך הוא הנכון. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח במהלך מסע הבחירות לשמור על הדמוקרטיה, כפי שנהג בעבר. כך, למשל, ב-2019 בהספד פרידה מנשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, הדגיש נתניהו את חשיבות קיומו של בית משפט עצמאי.[29] באופן דומה, בכנס שארגנה פרקליטות המדינה באילת ב-2012, הבטיח נתניהו להגן על עצמאות מערכת השפיטה, וראה בכך ערובה לקיומה של המדינה. בלשונו, "היא תנאי הכרחי לקיומנו פה. זה לא פחות חשוב מהביטחון, זה לא פחות חשוב מהכלכלה."[30]תומכי הרפורמה עשויים להיאחז בתוכנית "חוק וצדק" של מפלגת "הציונות הדתית," שפורסמה שבועיים לפני הבחירות. התוכנית פירטה שורה של צעדים קונקרטיים לאתחול מערכת המשפט.[31] אולם, לא רק שתוכנית זו הופיעה רק בקו הגמר של הבחירות, אלא שנתניהו הבהיר מפורשות במסע הבחירות שהוא "אותו נתניהו," ששמר על הדמוקרטיה הישראלית בכל שנות כהונתו כראש ממשלה. יתירה מכך, נתניהו בנה מוניטין של ראש ממשלה שמבקש להקים ממשלות ימין-מרכז ולמרכז את שותפיו בכל שנות כהונתו עד לממשלה ה-37.[32] מצביעי הליכוד יכלו אפוא להניח כי האג'נדה הקיצונית של "הציונות הדתית" לא תיושם. במקום, נתניהו ידע "לתמרן" ולמתן מפלגה זו בזמן אמת, כפי שמסמס אגנ'דות מרכזיות של שותפיו לקואליציה פעמים רבות בעבר. כך, למשל, יאיר לפיד רץ על קמפיין של שוויון בנטל הגיוס בבחירות 2013 אבל לא הצליח לממשו כשר אוצר בממשלת נתניהו.[33] אי אזכור הרפורמה המשפטית, קל וחומר שלילתה, במהלך מסע הבחירות על ידי מי שהרכיב את הממשלה הם אפוא בעלי חשיבות מכרעת.

1.     הבחנה בין מנדט כללי לספציפי

כאשר העם בוחר את נציגיו בבחירות לכנסת, שלל נושאים מתחרים בדרך-כלל על תשומת-ליבו. שעה שהבוחר משלשל רק פתק הצבעה אחד לקלפי, פתק זה אמור לשקלל את עמדת הבוחר לגבי זהות המפלגה, חבריה והנושאים העומדים על סדר-היום הציבורי.[34] בישראל, נושאים רבים מתחרים על תשומת לב הבוחר, לרבות נושאי שלום ובטחון, כלכלה וחברה, דת ומדינה. לפיכך, הכרעת הבוחרים בבחירות אינה מלמדת בהכרח על עמדתם בסוגיה קונקרטית דוגמת המהפכה המשפטית. המלומד הבריטי הנודע אלברט דייסי תיאר את הכרעת העם בבחירות כמבטאת הכרעתו של אדם שיכור (“Philip drunk”) לעומת הכרעת העם במשאל עם כמבטאת הכרעתו של אדם פיקח ( "Philp sober").[35]

הציבור אף אינו דן בהכרח באופן מעמיק בסוגיות החוקתיות שעל הפרק עובר להצבעתו בבחירות. הוא עלול אף שלא להיות מודע כלל לעמדות המפלגות בנושאים השונים. כך, למשל, בוחר שחשובה לו זהותו הדתית עשוי להצביע למפלגה שתקדם חינוך דתי מבלי להיות מודע בכלל לעמדת אותה מפלגה בנושאים משפטיים.[36]

גם חברי הכנסת אינם מחוייבים להצהרותיהם בזמן הבחירות. הם רשאים לשנות את דעתם ביחס לסוגיות קונקרטיות. כך, למשל, דחה בית המשפט העליון בפרשת חוף עזה טענה כי אין לראש הממשלה אריאל שרון סמכות לבצע את תוכנית ההתנתקות כי מפלגתו רצה על מצע הפוך.[37] הצבעתו של חבר כנסת בנושא מסוים בכנסת אינה מלמדת אפוא על עמדתו של הבוחר באותו עניין. למעשה, זה טיבה של דמוקרטיה ייצוגית. הנציגים נבחרים על-ידי העם, אך תוכן חקיקתם אינו תואם בהכרח את רצונו של העם באותו נושא. הפילוסוף הנודע אדמונד ברק הצדיק פער זה. לשיטתו, הנציג נבחר כדי לבטא את דעתו העצמאית ולהפעיל את שקול דעתו גם אם דעתו שונה מדעת הציבור שבחר בו.[38]

קיימים ממצאים אמפיריים רבים התומכים בהבחנה זו בין עמדת הנציגים לבין עמדת העם. במקרים מתועדים רבים בעולם כאשר ניתנת לעם הזדמנות להכריע בנושא מסוים, להבדיל מבחירת נציג, העם מצביע לעיתים באופן שונה מנציגיו. כך, למשל, בצרפת ובהולנד דחה הציבור במשאלי עם את הצעת החוקה האירופאית, אף שהחוקה האירופאית זכתה לתמיכה רחבה בבתי המחוקקים של אותן מדינות.[39] דינמיקה הפוכה השתקפה בבריטניה בנושא הברקזיט. שעה שהציבור תמך במשאל עם בברקזיט, הפרלמנט התנגד לפרישה מהאיחוד האירופאי במשך תקופה ממושכת.[40] לפיכך, התאוריה החוקתית מכירה בכך שבחירות רגילות לבית הנבחרים מקנות לנציגים מנדט כללי לחקיקה בענייני יום-יום. בחירות רגילות אינן מקנות מנדט ספציפי לבצוע רפורמה חוקתית מהפכנית מהסוג שקידמה הממשלה ה-37.

2.     בחירות המשמשות מעין משאל עם

במצב הדברים הרגיל, לא ניתן ללמוד מבחירות על קיומו של מנדט ספציפי לנבחרים לבצוע שינוי חוקתי. עם זאת, הספרות מכירה במצבים שבהם בחירות יכולות לעלות כדי משאל עם על נושאים חוקתיים. כדי לטעון כי הנציגים בבית הנבחרים נהנים ממנדט ספציפי לשינוי חוקתי יש לאפשר לעם להכריע בנושאים החוקתיים המהותיים שעל הפרק באופן שהצבעת העם מבטאת הסכמה יציבה, רחבה ומודעת של העם לשינוי החוקתי.[41]הבחירות יבטאו את רצון העם רק אם ייערכו לאחר דיון ציבורי מעמיק ובאופן שיבטיח כי תוצאותיהן אכן משקפות את רצונו של העם. כיוון שבחירות לכנסת בהכרח מערבות סוגיות של זהות מפלגה/נציגים/נושאים, כדי שהן ילמדו על מנדט ספציפי דרוש לא רק דיון ציבורי מעמיק אלא גם שהנושא הדומיננטי של הבחירות, אם לא היחיד, יהא הנושא של השינוי החוקתי.[42]

כיצד ניתן לזהות כי בחירות התמקדו בנושא מסוים? כדי שהבחירות יהוו מעין משאל עם על הנושא החוקתי, כל השחקנים הפוליטיים והציבור צריכים להיות מודעים לכך שהבחירות נועדו לשמש מעין משאל עם על הנושא החוקתי. לעתים פרלמנטים מחליטים להתפזר כדי שהבחירות יתמקדו על הנושא החוקתי, שגרם לפיזור הפרלמנט, ובכך ישמשו מעין משאל עם. פיזור הפרלמנט בגין נושא מסוים גורם למיקוד תשומת הלב של הציבור כי מדובר בקיום בחירות שלא בעיתן. בנוסף, פזור הפרלמנט מלמד על האנטנסיביות של העדפת הפרלמנט: הנושא מספיק חשוב עבור חבריו, עד כדי נכונות להסתכן בבחירות ובאבדן הכסא שלהם אם לא יבחרו מחדש לפרלמנט. הרעיון הינו שאם העם יבחר את תומכי הרפורמה חזרה לפרלמנט, הדבר ילמד על הסכמת העם לשינוי החוקתי. לחלופין, אם העם יבחר את מתנגדי הרפורמה, הדבר ילמד על דחית השינוי החוקתי. כך, למשל, לפי המחקר שלי, בין 1832 לבין 1911, בריטניה קיימה בחירות ששימשו מעין משאל עם על נושאים חוקתיים על מנת להרחיב את מעגלי הזכאים לבחור, לבטל את מעמדה הרשמי של הכנסיה האירית ולאמץ את חוק הפרלמנט מ-1911, שהגדיר מחדש את סמכויות החקיקה של שני בתי המחוקקים.[43] בימינו, ניתן להביא את בלגיה ודנמרק כדוגמאות למדינות שדורשות שפרלמנט יתפזר על הנושא החוקתי כתנאי לאימוצו בפרלמנט עוקב.[44]

גם ללא פזור הכנסת כדי למקד את תשומת לב הציבור על הנושא החוקתי, בחירות יכולות להוות מעין משאל עם אם הן ממוקדות בנושא מסוים, עד שלכלל השחקנים והציבור ברור שהן מהוות מעין משאל עם על נושא מסוים.[45] כיוון שקשה למקד בחירות על נושא ספציפי, וקל וחומר שקשה לעשות זאת כשהפרלמנט לא התפזר על הנושא החוקתי, מדינות שונות דורשות שיתקיים יותר מסבב בחירות אחד כדי שניתן יהיה ללמוד מהן על מנדט לרפורמה חוקתית.[46]

3.     מתודולוגיה

לאור העובדה שבחירות יכולות פוטנציאלית לשמש מעין משאל עם על נושא חוקתי, ברצוני לבחון במה התמקד מסע הבחירות של מפלגת השלטון בממשלה ה-37. מאגר הנתונים ששימש למחקר זה הוא כל הסרטונים שמצויים בעמוד הפייסבוק של נתניהו, והועלו אליו ב-48 הימים שלפני הבחירות, החל מה-14.9.2022 ועד ל-31.10.2022.[47] ראשיתה של תקופה זו במועד הגשת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית, כך שממועד זה מתבהרת תמונת המפלגות המתחרות וחבריהן, והמפלגות מגבשות את תעמולת הבחירות שלהן.[48]

המחקר מתמקד בפייסבוק כי הרשתות החברתיות מהוות את האמצעי המרכזי שבאמצעותו צורכים הישראלים חדשות בשנים האחרונות.[49] גם המוקד המרכזי של תעמולת הבחירות עבר מעצרות בחירות, מהטלוויזיה ומהרדיו, אל האינטרנט והרשתות החברתיות. בהתאם לכך, המפלגות משקיעות משאבים גדלים והולכים בתעמולה באינטרנט וברשתות החברתיות.[50] במערכת הבחירות הנוכחית, תעמולת מפלגת הליכוד ברשת הפייסבוק נערכה באופן כמעט בלעדי בעמוד הפייסבוק של נתניהו, בו התפרסמו 171 סרטונים.[51] באותה תקופה, עמוד הפייסבוק הרשמי של מפלגת הליכוד פרסם חמישה סרטונים בלבד.[52] בנוסף, נתניהו ניהל את קמפיין הבחירות של הליכוד.[53]  חשוב להדגיש כי לליכוד אין מצע בחירות רשמי, ולפיכך לא היה ניתן להוועץ בו.[54]

הסרטונים נצפו  במלואם על ידי צוות עוזרי מחקר בתאריכים ה-15 עד 21 בינואר, והצוות מילא טבלה שבה נכתבו שם הסרטון, התאריך שבו הועלה לאתר, משך הסרטון וכמות הצפיות בו. מלבד זאת, הסרטונים חולקו לארבע קטגוריות: (1) סרטוני תעמולה - סרטונים שהופקו במיוחד עבור הרשתות החברתיות, סרטונים שהופקו עבור שידורי התעמולה הרשמיים, וקטעים שנחתכו מתוך הראיונות או השידורים החיים ופורסמו בנפרד כסרטון תעמולה קצר. (2) שידורים חיים - שידורי Facebook Live שהעביר עמוד הפייסבוק בשידור חי, בעיקר מעצרות בחירות. (3) קטעים מהטלוויזיה - כתבות ותחקירים ששודרו באחד מערוצי הטלוויזיה ושפורסמו במלואן בעמוד הפייסבוק. (4) ראיונות - ראיונות מלאים שנערכו עם נתניהו ו/או עם רעייתו שרה ופורסמו במלואם בעמוד הפייסבוק.

טבלה 1: נתונים על הסרטונים

קטגוריה	מספר סרטונים	אורך סרטונים (טווח)	כמות צפיות (טווח, באלפים)	ממוצע צפיות (באלפים)
סרטוני תעמולה	122	00:09–12:52	2.2–1200	97.6
שידורים חיים	35	01:00–24:33	17.3–149	47.34
קטעים מהטלוויזיה	4	03:01–44:49	14.7–49.5	35.13
ראיונות	10	09:03–40:34	12.7–239	74.22

לבסוף, הצוות מילא בטבלה לגבי כל סרטון מהם הנושאים שהוזכרו בו, כגון: דת ומדינה, ביטחון, יוקר המחייה, המפלגות הערביות, ועוד. רשימת הנושאים גובשה מתוך צפיה בסרטונים ולאחר שזוהתה חזרתיות על נושאים מסוימים. הסרטונים הינם קצרים וכוללים דיון במספר נושאים. כדי שסרטון יחשב כדן בנושא מסוים היה צורך באזכור מפורש שלו. הנושא הובלט בסרטון, ולא היה אגבי. יוצא הדופן היחידי הוא נושא יציבות שלטונית, שהופיע במשתמע בסרטונים.

4.     תכני תעמולת הבחירות של הליכוד

טבלה 2 מביאה את ניתוח נושאי קמפיין הבחירות של הליכוד. ניתוח הממצאים מעלה כי סרטוני הקמפיין של הליכוד התמקדו בנושאים הבאים בסדר יורד:

טבלה 2: נושאי הקמפיין

יום הקלפי	יציבות הממשלה	יוקר המחייה	הרכב הקואליציה	מדיני-בטחוני	ביבי או רל"ב
17 13.9%	9 7.4%	37 30.3%	50 41%	59 48.4%	84 68.9%	סרטוני תעמולה  122
5 14.3%	28 80%	12 34.3%	28 80.0%	32 91.4%	29 82.9%	שידורים חיים 35
2 50%	0 0%	0 0%	1 25%	0 0%	0 0%	טלוויזיה   4
1 10%	6 60%	4 40%	6 60%	9 90%	8 80%	ראיונות   10
25 14.6%	43 25.1%	53 31%	85 49.7%	100 58.5%	121 70.8%	סה"כ 171 סרטוני קמפיין

א. מחנה "ביבי" ומחנה "רק לא ביבי"

הנושא הדומיננטי ביותר בכל הסרטונים הוא המאבק על ראשות הממשלה והוא מככב בכ-70% מסרטוני קמפיין הבחירות. נתניהו תפס את הבחירות האחרונות כמאבק תלת-ראשי, ולאחר מכן דו-ראשי, על ראשות הממשלה. לפיכך, במרבית הסרטונים הוא ביקר בחריפות את ח"כ יאיר לפיד, ראש מפלגת "יש עתיד," ואת ח"כ בני גנץ, ראש מפלגת "המחנה הממלכתי", כלא מתאימים לעמוד בראשות הממשלה.[56] הוא חזר וציין כי בתקופתו בראשות הממשלה, ישראל דורגה המעצמה השמינית בעולם. הוא הדגיש כי דרוש ראש ממשלה חזק, בעל ניסיון, שיתמודד עם האתגרים הקשים בפניהם ניצבת מדינת ישראל וישמור על האינטרסים שלה.[57] הוא הסביר כי במהלך העשור האחרון הוא סירב להיכנע לתכתיבים של גורמי חוץ, וקרא לעצור את מדיניות החולשה של לפיד וגנץ.[58]

דומה כי ממצא זה מתיישב עם העובדה שכל המפלגות הצהירו מראש לפני הבחירות לאיזה משני המחנות הן משתייכות:  מחנה "ביבי" או מחנה "רק לא ביבי".[59] היה ברור לציבור הישראלי בבחירות ב-2022, שהן מהוות מעין משאל עם על כשירותו והתאמתו של נתניהו לכהן כראש ממשלה. זהותו של ראש הממשלה עמדה במרכז הבחירות גם לאור העובדה שישראל לראשונה בהיסטוריה שלה נדרשה לחמש מעגלי בחירות תוך ארבע שנים בשל העובדה שחברי כנסת רבים סרבו לשבת בממשלה שעומד בראשה ראש ממשלה שנאשם בפלילים.[60] מפלגות רבות החרימו את נתניהו כמי שאינו ראוי לכהן כראש ממשלה.[61]

ב. נושא מדיני-בטחוני

הנושא המדיני-בטחוני היה הנושא השני בחשיבותו והוא מופיע בכ-58.5% מסרטוני התעמולה של הליכוד ונתניהו. נתניהו הקפיד למסגר את הבחירות ככאלה שנערכות בינו לבין לפיד ו/או גנץ בהקשר המדיני-בטחוני. נתניהו טען כי הוא יביא ביטחון וישיב את הגאווה הלאומית. הוא גינה את גנץ על כך שהתגאה שסיכן את חיילי גולני לטובת הגנה על הפלסטינאים.[62] הוא "האשים" את לפיד שהוא יקים קואליציה עם המפלגות הערביות, יקים מדינה פלסטינית ויכנע לטרור, כפי שהוא נכנע בהסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון בנושא מאגר הגז ערב הבחירות. הוא שב והטיח בלפיד אמירות בסגנון שנסראללה איים על לפיד, ולכן לפיד חתם על הסכם הגבול הימי עם לבנון.[63]

נתניהו הדגיש כי הוא יגביר את הבטחון ויביא להחלת החוק ולמיגור הפשיעה במגזר הערבי.[64] הוא גם הבטיח הגנה על אדמות המדינה ושטחי הגדה המערבית.[65] בסרטונים רבים נתניהו טען שלפיד נכנע לחיזבאללה ומסר שטחים ריבוניים ואוצרות טבע כלכליים לנסראללה במסגרת הסכם הגבול הימי שנחתם בין ישראל ללבנון ערב הבחירות.[66] מרתק לציין שהנושא האיראני תפס מקום שולי בסרטוני הקמפיין, ככל הנראה בשל העובדה שהן הקואליציה והן האופוזיציה מחזיקות בעמדות דומות בנושא זה.

נתניהו חזר על הביטוי "גאווה לאומית" בסרטונים רבים, בין אם בהקשר שלילי תוך יחוס פגיעה בגאווה הלאומית לממשלת בנט-לפיד, ובין אם בהקשר חיובי תוך הבטחה שממשלה בראשותו תחזיר את הגאווה הלאומית. כדוגמה לרמיסת הכבוד הלאומי, נתניהו הביא סרטון בו נראו שתי נשים מירושלים יוצאות ממכוניתן ומקפלות את דגלי ישראל שהיו תלויים עליו מול הפגנה של החמאס ואש"ף. נתניהו התחייב שהוא יחזיר את דגל ישראל לראש התורן.[67]

טבלה 3: הנושא המדיני-בטחוני

גאווה לאומית	הסכם הגבול הימי עם לבנון	מדינה פלסטינית	קרקע ושטחים	בטחון (כולל מלחמה בפשע במגזר הערבי)	סוג תעמולה
17 14.3%	21 17.2%	14 11.5%	15 12.3%	30 24.6%	סרטוני תעמולה 122
6 17.1%	3 8.6%	29 82.9%	29 82.9%	24 68.6%	שידורים חיים 35
0	0	0	0	0	קטעים מהטלוויזיה 4
4 40%	1 10%	8 80%	3 30%	2 20%	ראיונות 10
27 15.8%	25 14.6%	51 29.8%	47 27.5%	56 32.7%	סה״כ 171 סרטונים בכל הקטגוריות

ג. הרכב הקואליציה

הנושא השלישי בחשיבותו בקמפיין הליכוד היה אופיה של הקואליציה והוא מככב בכ-50% מהסרטונים. סרטונים רבים התיחסו למפלגות ערביות ו/או לפוליטיקאים ערבים, כגון ח"כ אחמד טיבי וח"כ איימן עודה ממפלגת חד"ש-תע"ל. המסר של סרטונים אלה במרבית המקרים היה שלפיד יקים ממשלה עם המפלגות הערביות ועם "האחים המוסלמים." נתניהו טען כי ממשלות שמאל מעולם לא הכניסו לקואליציה מפלגות שמתנגדות לעצם זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הוא האשים את ממשלת בנט-לפיד בכך שהכניסה תומכי טרור לקואליציה.[68]

תעמולה שחזרה על עצמה בסרטונים רבים היא שלפיד העביר למגזר הערבי 53 מיליארד שקלים.[69] במקרים אחרים נטען כי פוליטיקאים ערבים התבטאו כאילו החמאס אינו ארגון טרור או שהם אפילו היללו שאהידים.[70] המסר מכל סרטונים אלה היה ששעה שלפיד יקים קואליציה עם המפלגות הערביות, הליכוד יקים קואליציה המושתתת על המחנה הלאומי-היהודי. נתניהו גם קבע שהליכוד צריך להחזיק בתיקים הממשלתיים המרכזיים כדי להגשים את מדיניותו.[71]

ד. יוקר המחייה

נושא מדיניות מרכזי נוסף היה יוקר המחייה והוא הופיע ב-31% מהסרטונים. פעמים רבות נושא יוקר המחייה היה הנושא המרכזי של הסרטון.[72] בסרטונים אלה, הוצגה הממשלה הקודמת כממשלה שהביאה לעליות מחירים קשות, לעליה ניכרת במחירי הדיור ולפגיעה בכלכלת המדינה. לעומת זאת, נתניהו הבטיח כי ממשלה בראשות הליכוד תטפל ביוקר המחייה המאמיר. ההבטחה המרכזית היתה לחינוך חינם מגיל 0-3.[73] לצידה, נתניהו הבטיח גם הקמת קבינט דיור ושחרור חסמים בירוקרטים בתחום זה.[74] נתניהו גם הבטיח להוריד את מחירי הפירות והירקות תוך סבסוד החקלאים.[75] למעשה, בסרטונים רבים נתניהו הבטיח כי ממשלתו תדאג לשילוש: "ביטחון, יוקר המחייה וגאווה לאומית."[76] הבטחה זו הפכה לסיסמת הבחירות בסרטוני התעמולה.

שני סקרים מסבירים מדוע נושא יוקר המחייה תפס מקום כה מרכזי בתעמולת הבחירות של הליכוד. במחקר שערך המרכז להעצמת האזרח נמצא כי הנושאים שהיו החשובים ביותר לבוחרים בזמן מערכת הבחירות היו יוקר המחייה (47%), יציבות שלטונית (23%) ונושאים מדיניים (14%).[77] ממצאים קצת שונים עולים מסקר שערך ארגון "לתת" לפני הבחירות. הסקר מצא כי הנושאים העיקריים שהשפיעו על הצבעת הבוחרים היו יוקר המחייה ונושאים כלכליים (52.6%); בעיית העוני, הפערים החברתיים ואי-השוויון (22.5%); ויושרה, שקיפות ומנהיגות (21.3%).[78]

 ה. יציבות שלטונית

למעשה, מצביעים רבים בחרו "ליכוד" כדי להביא לידי סיום את מעגלי הבחירות הלא נגמרים.[79] עם זאת, באופן מפתיע, נושא היציבות השלטונית לא נדון מפורשות בסרטוני הבחירות. ההתיחסות לנושא היתה רק במשתמע בכ-25% מהסרטונים, דרך אמירות כגון "1+1=4 שנים טובות למדינת ישראל."[80] נתניהו גם חזר על הביטוי שרק הוא "יוכל להביא 4 שנים טובות של ממשלת ימין יציבה."[81] הסלוגן היה "ממשלת ימין ל-4 שנים."[82] נתניהו כנראה לא נדרש לנושא היציבות המשטרית במישרין משום שהוא עצמו היווה גורם מרכזי לבחירות החוזרות ונשנות. אלמלא עמד בראשות הליכוד, לא היו חרמות של מפלגות האופוזיציה הציוניות על חבירה לממשלה משותפת.

ו. עידוד הצבעה בקלפי ביום הבחירות

בעיקר בימים האחרונים שלפני הבחירות, שוחררו סרטונים העוסקים באחוזי ההצבעה של הגושים, ובאפשרות הממשית להשיג 61 מנדטים. הנושא עלה בכ-14.6% מסרטוני הקמפיין. נתניהו שב והדגיש שהסקרים צופים לליכוד 60 מנדטים, ושאחוזי ההצבעה במעוזי השמאל צפויים להיות גבוהים יותר מאלו שבמעוזי הליכוד. לטענתו, כך הוכרעו הבחירות הקודמות – תומכי הליכוד היו שאננים והצביעו בשיעורים נמוכים יותר. הוא קרא למצביעי הליכוד לצאת לקלפי ביום הבחירות. הוא ציין כי ברור שיש יותר תומכי ליכוד בעם אך לתומכי השמאל שיעורי הצבעה גבוהים יותר בקלפי. לפיכך, נתניהו הסביר שהוא מגיע לעצרות בחירות עם שעון מעורר,[83] וקורא לכולם לקחת חבר אחד שהינו "ליכודניק" ולוודא שיצביע בקלפי. הוא התבטא, ש"לכל אחד יש דודה רחל בבניין", וקרא לכולם לקחת את שכניהם וחבריהם להצביע.[84] הוא הבטיח כי אם אכן כך יעשו אז אין לו ספק כי הימין בהנהגתו ינצח את הבחירות.

5.     העדר מנדט לרפורמה

הממצא הבולט ביותר הוא דווקא זה שנעדר. לא רק שרפורמת לוין לא הוזכרה כלל, אלא שמערכת המשפט כולה נעדרת כליל מ-171 הסרטונים שנתניהו העלה ושהרכיבו את תעמולת הבחירות שלו. בית המשפט העליון, הפרקליטות, היועמ"שים ואף משפט נתניהו לא הוזכרו אפילו לא ברמז, בכל סרטוני התעמולה, על 864 הדקות שלהם. קל וחומר שאופן מימושה של הרפורמה באמצעות שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ביטול מעמדם העצמאי של היועצים המשפטיים, אימוץ פסקת התגברות, וביטול עילת הסבירות נעדרו מהקמפיין באופן מוחלט. כאשר עמית סגל שאל את נתניהו ביום 19.10 על המשפט שלו, השיב נתניהו כי "כולם רואים את התיקים התפורים האלה קורסים" אבל הוסיף כי הוא לא מתכוון לשנות את חוקי מדינת ישראל.[85]

יתרה מכך, גם בסרטונים שעוסקים בנושאים קרובים כמו פסילתו של ח"כ עמיחי שיקלי על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, לא נזכר בית המשפט. נתניהו ביקר את החלטת הפסילה, אך התמקד בכך ששיקלי נפסל שעה שחברי כנסת ערבים לא נפסלו. הוא ראה בכך משחק פוליטי "מכור".[86]  שמו של יו"ר הוועדה בשעתו, השופט יצחק עמית, לא הוזכר, ואף לא היותו שופט בית המשפט העליון.[87] לימים, דומה כי החלטת השופט עמית בענין שיקלי היוותה אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות הקואליציה למינויו לנשיא בית המשפט העליון בהתאם לשיטת הסניוריטי.[88]

יתירה מכך, נתניהו חשב שזה קריטי להרגיע את הציבור בימים שלפני הבחירות מפני החשש שבחירתו עלולה להביא לאובדן המשטר הדמוקרטי של המדינה. נתניהו פרסם סרטון ביום 29.10, שלושה ימים בלבד לפני הבחירות.[89] תחילת הסרטון מעוצבת כקדימון לסרט אימה, כאשר הקריין מכריז בקול דרמטי: "היכונו לסרט האימה שמנסים להאכיל אתכם בו: קץ הדמוקרטיה". לפתע מופיע נתניהו, ואומר: "קריינוס, די, צא מהסרט [...] תסריטאי האימה מספרים לכם שאוטוטו אני חוזר והכל נגמר". הוא פונה למצלמה ומוסיף: "במשך 15 שנים הנהגנו מדינה משגשגת, עם דמוקרטיה מפוארת, הגדלנו את השוויון, הרחבנו את חופש הביטוי, המדינה הפכה לפתוחה יותר, עם תקשורת חופשית [...] אני מזמין כל אחד ואחת מכם להיזכר ב-15 השנים תחת הנהגתנו, ולנסות למצוא בהן את סרט האימה שמפחידים אתכם מפניו".[90]

נתניהו סבר שזה קריטי לצאת עם סרטון ממוקד שמרגיע את עצבי הציבור, ובמיוחד המצביעים המתנדנדים, מחשש לפגיעה באפיה הדמוקרטי של המדינה. בהזדמנויות אחרות, נתניהו דאג לטעון כי לפיד הוא זה שאינו דמוקרט בין היתר משום שלטענתו לפיד ניסה לסגור את ערוץ 14, ומשום שהוא מתנהל כמו דיקטטור במפלגתו.[91]נתניהו אף טען שכבר יש באמתחתו של לפיד הצעת חוק להרס הדמוקרטיה.[92]

לא זו בלבד שנתניהו לא רץ על פלטפורמה של הפיכה משפטית. ההיפך: הוא רץ על מצע של שלילתה. רפורמת לוין, לא הוזכרה אף לא ברמז לאורך כל קמפיין הבחירות למעט בראיון של נתניהו שם הזכיר כי "מערכת המשפט זקוקה לרפורמות" אך שיש לעשות אותן "בשום שכל" ותו לא.[93] מחקר זה מלמד שרפורמת לוין לא ניצבה בלב, ואפילו לא בשולי, מערכת הבחירות שנוהלה באופן אישי על ידי נתניהו. היא לא הועמדה לבחירת העם בבחירות. אין, ולא היה, לממשלת נתניהו את המנדט לאמצה.

6.     מלחמת חרבות ברזל

            ערב ההצבעה בכנסת על התיקון לחוק יסוד: השפיטה, אשר שלל מבית המשפט את הסמכות לבחון את סבירות החלטות הממשלה ושריה,[94] ביקשו ראשי מערכת הבטחון לשוחח עם נתניהו. נתניהו סרב לקיים את הפגישה לפני ההצבעה על התיקון, אף (או אולי בגלל) שמטרת הפגישה היתה להתריע מפני ההשלכות הקשות של אימוץ רפורמה משפטית, ללא הסכמה צבורית רחבה, על כשירות הצבא. ראשי הצבא היו מודאגים מהפגיעה הקשה באחדות העם והתרחבות התופעה של משרתים במלואים, שהודיעו על סירוב לשרת על רקע הרפורמה.[95] בסמוך למעבר התיקון, פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס כי בכירים בארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה נפגשו עם נציגים איראניים וסיכמו כי ישראל נחלשת על רקע המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית.[96] דומה שחמאס סבר כי תקיפת ישראל ב-7 באוקטובר 2023 תתקיים בעיתוי נוח מבחינתו.

אלה ימים קשים לחברה בישראל, מהקשים שידעה מאז קום המדינה. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ישראל מצאה את הכוחות לאחד את שורותיה. מפלגת המחנה הממלכתי, אשר נמנתה על מחנה רל"ב, החליטה להצטרף לממשלת חירום לאומית כדי לאפשר את נהול המלחמה מתוך קונצנזוס רחב יותר. התנאי להצטרפותה היה, בין היתר, הקפאת הרפורמה המשפטית.[97] מלחמת חרבות ברזל כרוכה במחיר דמים קשה. בלוויות רבות נשמעת תחינתן של המשפחות השכולות שמות יקיריהן לא יהא לשווא, ומנהיגי הציבור יפעלו לאחדות העם.[98]

דומה שאפילו התומכים המובהקים ברפורמה, ואלה המזוהים איתה יותר מכל, מכירים בכך שהרפורמה הנוכחית "מתה" וכל רפורמה חדשה תדרוש קונצנזוס.[99] שר המשפטים יריב לוין, אשר ראה בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים את גולת הכותרת של הרפורמה, וסרב בכל תוקף לכנסה ללא שינוי הרכבה, חזר בו. הוא אפשר את מינוי השרה אורית סטרוק כנציגה של הממשלה בוועדה ובכך הושלם הרכבה. לוין כינס את הוועדה לדיון ראשוני כבר בנובמבר. בעקבות זאת, החליט בג"ץ למחוק את העתירות שהוגשו בנושא.[100] הרכב הוועדה הקיים מונה שלושה נציגי קואליציה, שלושה שופטים, נציגת אופוזיציה ושני נציגי לשכת עורכי הדין אשר מתנגדים לרפורמה.[101] נכונותו של לוין לפעול תחת הרכב הוועדה הקיים, בו אין רוב לממשלה, מלמדת שלפחות מאז פרוץ המלחמה הוא מכיר בכך שאין לממשלה מנדט לקדם את הרפורמה המשפטית. ההבנה שהחיים במדינה דורשים הקרבה עצומה מצד חלקי האוכלוסיה השונים, ולא ניתן (או ראוי) לקיימם ללא הסכמה רחבה על אופי המשטר, חלחלה למקבלי ההחלטות. נותר לכאוב שהבנה זו לא גובשה גם טרם המלחמה.

*פרופ' מן המנין, בית ספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן. אני מודה לטוהר פיק ולעידו שלזינגר על העזרה המעולה במחקר. מחקר זה הוא חלק ממחקר רחב יותר על תאוריית המנדט, והוא נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע (3080/21). המחקר הושלם והתקבל לפרסום לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הוא עודכן על רקע המלחמה.

[1] הממשלה הושבעה בתאריך 29.12.2022. ראו מורן אזולאי, סיון חילאי, אטילה שומפלבי ואח' "לפיד לא לחץ יד לנתניהו, ממשלת ישראל ה-37 יצאה לדרך" Ynet (29.12.2022) https://www.ynet.co.il/news/article/hjptj11oto.

[2] טובה צימוקי "ערב בג"ץ דרעי, לוין יודיע על רפורמה משפטית: אלו הצעדים המרכזיים" Ynet (4.1.2023) https://www.ynet.co.il/news/article/bk8jmwq9s.

[3] "רפורמת המשפט של שר המשפטים יריב לוין" YouTube (4.1.2023) https://www.youtube.com/watch?v=RzLEgHeAwPU (להלן: ״רפורמת המשפט״); יעל פרידסון "לוין: נעביר פסקת התגברות ברוב של 61 ח"כים ונשנה את אופן בחירת השופטים" הארץ (4.1.2023) https://www.haaretz.co.il/news/politi/2023-01-04/ty-article/.premium/00000185-7dbd-d9ca-adb5-ffffbf320000?mid3649=open.

[4] ראו רבקה ווייל ״האיום על עצמאות השפיטה: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים״ גלובס (17.11.2022) https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001430119; על חשיבותה של פקידות עצמאית במשטר פרלמנטרי כחלק מעקרון הפרדת רשויות, ראו רבקה ווייל "על מינוי בכירים והלכות עצמאות שיקול הדעת המנהלי בשיטה פרלמנטרית" (6.12.2020) ICON-S-IL Blog.

[5] חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 37), התשפ"ג-2022, ס"ח 3012 (תיקון עקיף לפקודת המשטרה המכפיפה את המשטרה לשר לביטחון לאומי); נעה שפיגל וחן מענית "הכנסת אישרה את הצעת החוק של בן גביר לקביעת מדיניות המשטרה" הארץ(28.12.2022)  https://www.haaretz.co.il/news/politi/2022-12-28/ty-article/.highlight/00000185-57c7-d6a2-adf5-77e7985e0000.

[6] ראו ס' 21 לנספח להסכם הקואליציוני בין מפלגת הליכוד למפלגת הציונות הדתית: ״הממשלה ה-37 – הסכמים קואליציוניים״ הכנסת(29.12.2022)  https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA37-RZ.pdf; חנן גרינווד "מינוי בכירים במקום שר הביטחון: אלו הסמכויות שיקבל סמוטריץ״ ישראל היום (4.12.2022) https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13397244.

[7] ליאור דטל ״׳אנחנו המטרה הבאה׳: השתלטות הממשלה על האקדמיה תהיה מהירה וכואבת" דה-מרקר (15.3.2023) https://www.themarker.com/news/education/2023-03-15/ty-article/.premium/00000186-dc99-d062-abaf-dcfd7b1e0000.

[8] "קרעי: 'התאגיד? אין לו מקום, גל"צ? חושב שצריך להפריט'״ ישראל היום  (9.1.2023)https://www.ynet.co.il/entertainment/article/b1f6hoeoj; רן בוקר "קרעי: 'אקצץ מאות מיליונים מהתאגיד'; מנכ"ל כאן בתגובה: 'פירוש הדבר – סגירה'" Ynet (14.2.2023) https://www.ynet.co.il/entertainment/article/b1f6hoeoj.

[9] "רפורמת המשפט", לעיל ה"ש 3, 8:19.

[10] יהונתן ליס "נתניהו: המיליונים שהצביעו לנו ידעו על הכוונה לרפורמה במערכת המשפט ודרשו אותה" הארץ (15.1.2023)https://www.haaretz.co.il/news/politi/2023-01-15/ty-article/.premium/00000185-b4a4-d9df-a5fd-b4afd29c0000.

[11] שם.

[12] שם.

[13] לי נעים "לוין הציג את הרפורמה במערכת המשפט: פסקת התגברות ברוב של 61 ושינוי בוועדה לבחירת שופטים" 12N (4.1.2023) https://www.mako.co.il/news-politics/2023_q1/Article-3593fb1c4dd7581027.htm; אריאל כהנא "לקראת הודעת לוין על הגבלת מערכת המשפט: רה"מ נתניהו בוועידת ז'בוטינסקי - "נפעל 'לאיזון נכון' בין שלושת הרשויות"" ישראל היום (4.1.2023) https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13538340.

[14] ״נתניהו מתייחס לראשונה לסערת המפכה המשפטית: ׳קיבלנו על כך מנדט ברור מהציבור׳״ N12 )13.1.2023(https://www.mako.co.il/news-politics/2023_q1/Article-477ba55565ba581026.htm.

[15] שם.

[16] יוני גבאי "נתניהו במתקפה על היועמ"שית ועל מוחי הרפורמה: ׳הם רוצים אנרכיה, קיבלנו מנדט מהציבור׳״, כיכר השבת  (12.3.2023) https://www.kikar.co.il/law-and-order/440052.

[17] שילה פריד "׳לא יגנבו לנו את הבחירות׳: אלפי מפגינים בעד הרפורמה במוקדים שונים" מקור ראשון (16.4.2023) https://www.makorrishon.co.il/news/604211/.

[18] גלעד כהן, קובי נחשוני, רועי רובינשטיין, לירן תמרי "כ-200 אלף הפגינו, לוין קרא עם המוחים: ׳העם דורש רפורמה משפטית׳" Ynet)27.04.23) https://www.ynet.co.il/news/article/hkq2zfoqh (ההדגשה שלי-ר.ו.).

[19] רוני גרין שאולוב "קריאות בוז לנשיאה חיות בהפגנת הימין, סמוטריץ': ׳אל תעזי לפסול חוקי יסוד׳" Ynet (7.9.2023) https://www.ynet.co.il/news/article/b1xsabdah.

[20] "׳לא יקחו לנו את הקול׳: קחו חלק בהצלחת הפגנת החירות של הימין״ ערוץ 7 (21.8.2023) https://www.inn.co.il/news/611432.

[21] ראו למשל יאיר נבות (@Navot_Yair) טוויטר  (15.1.2023) https://twitter.com/Navot_Yair/status/1614611489465188353.

[22] נתי טוקר "מגומגם, מעומעם ומסויג: כך ניסה נתניהו לטשטש את התוכניות לריסוק מערכת המשפט" TheMarker (22.1.2023)  https://www.themarker.com/law/2023-01-22/ty-article-magazine/.highlight/00000185-d4f4-d3a8-a3cf-d7f4330d0000.

[23] שם.

[24] "תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-25" ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25 (1.1.2022) https://votes25.bechirot.gov.il/.

[25] ״הסיעות בכנסת ה-25, סיעת הליכוד" הכנסת (15.11.2022) https://main.knesset.gov.il/mk/apps/faction/faction-lobby?KnessetID=25&FactionID=1096.

[26] ראו למשל דנה בצלאל ועטרה גרמן "יצחק גולדקנופף: 'גנץ הוא שותף ראוי אבל נלך רק עם נתניהו'" מקור ראשון (16.9.2022) https://www.makorrishon.co.il/news/yoman/525105/; אריה ריבקינד "׳סוף סוף׳: כך דרעי אילץ את ׳גפני הקורץ׳ להכריז על תמיכה בנתניהו"חרדים10 (16.7.2022) https://ch10.co.il/news/755326/?fbclid=IwAR3IpSaFNfPgNuxVyUFbGvXD5NR31qVOIsJoI46qIItV5p9nKFYwDjim_Qo#.YtPip3ZByUk.

[27] בשאלה זו עסקתי בהרחבה בשלל מאמרים. ראו למשל רבקה ווייל "האם המחוקק ירה בתותח כדי לפגוע בזבוב? על מידתיות במשפט" משפט ועסקים טו 337, 377–383 (2012); רבקה ווייל "עשרים שנה לבנק המזרחי: סיפורה הפיקנטי של חוקת הכלאיים הישראלית" עיוני משפט לח 501, 553–567 (2016) (להלן: ווייל ״חוקת הכלאיים״); רבקה ווייל "עיון מחודש בתפיסת הדמוקרטיה המתגוננת של ישראל" דין ודברים י 345, 350-359 (2017); רבקה ווייל "נשק יום הדין: מסלולים לביטול חוק יסוד – יתרונות וחסרונות" ICON-S-IL Blog(22.11.2020).

[28] ראו ווייל ״חוקת הכלאיים״, שם, בעמ' 545.  

[29] "נתניהו בטקס האשכבה לשמגר: בית המשפט חייב להישאר רשות עצמאית" כאן (22.10.2019) https://www.kan.org.il/content/kan-news/local/311011/.

[30] "נתניהו: במשמרת שלי לא תיפגע עצמאות ביהמ"ש" ישראל היום (21.1.2012) https://www.israelhayom.co.il/article/39001.

[31] ״תכנית חוק וצדק לתיקון מערכת המשפט ולחיזוק הדמוקרטיה הישראלית״ הציונות הדתית https://zionutdatit.org.il/restart/.

[32] נדב שרגאי "קריצתו של נתניהו למרכז היא לא רק טקטיקה, היא המהות" ישראל היום (28.6.2022) https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/11920679; "מהי הממשלה שנתניהו הכי לא רוצה אבל יקים אותה מחוסר ברירה" אשדוד נט (4.9.2022).

[33] "לפיד השיק את קמפיין הבחירות: 'באנו לשנות'" חדשות 2 (2.12.2012) https://www.mako.co.il/news-elections-2013/articles/Article-414b19ae7cc5b31004.htm.

[34] וייל ״חוקת הכלאיים״, לעיל ה״ש 27,  בעמ' 541.

[35] Rivka Weill, Dicey was not Diceyan, 62 Cambridge L. J. 474, 489 (2003).

[36] Joseph A. Schumpeter, Capitalism, Socialism and Democracy 250-270 (1942); Anthony Downs, An Economic Theory of Democracy(1957).

[37] בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, פ"ד נט(2) 481, 566 (2005) (להלן: פרשת חוף עזה).

[38] Edmund Burke, Selected Writings and Speeches 187 (Peter J. Stanlis ed. 1963).

[39] רבקה ווייל "הנשאל את פי העם? על הקשר בין הליכי אימוצה של חוקה לבין הליכי תיקונה" משפט וממשל י 449, 474 (2007) (להלן: ווייל ״הנשאל את פי העם״).

[40] Rivka Weill, Constitutionalism Reborn: Popular Sovereignty and Constitutional Conventions in the U.S. and U.K., 60 Colum. J. Trans. L. 132 (2021).

[41] ווייל "הנשאל את פי העם", לעיל ה״ש 39, בעמ' 474 ; ווייל "חוקת הכלאיים", לעיל ה"ש 27, בעמ' 542.

[42] שם, בעמ' 476.

[43] Rivka Weill, We the British People, Pub. L. 380 (2004).

[44] ווייל "הנשאל אל פי העם", לעיל ה"ש 39, בעמ׳ 477-476, ה״ש 99.

[45] שם, בעמ' 478.

[46] בנוסף על בלגיה ודנמרק, ניתן להביא כדוגמא את ספרד, שוודיה ומדינת דלוואר בארה"ב. שם, בעמ' 477-476, ה״ש 99.

[47] בנימין נתניהו (@Netanyahu) פייסבוק https://www.facebook.com/Netanyahu.

[48] "לוח זמנים לפעילות הוועדה" ועדת הבחירות המרכזית לכנסת  (7.7.2022) https://www.gov.il/he/departments/general/time-table-25.

[49] בשנת 2019 העידו 76% מהישראלים כי הם צורכים חדשות באמצעות הרשתות החברתיות לפחות פעם ביום, יותר מבכל אמצעי תקשורת אחר. ראו תהילה שוורץ אלטשולר אמון הציבור בתקשורת וברשתות החברתיות בישראל 3 (המכון הישראלי לדמוקרטיה 2019) https://bit.ly/3adX9Bq.

[50] ראו יקי אדמקר "5 מיליון שקל לקוקפיט: כמה מוציאות המפלגות על תעמולה בפייסבוק?" וואלה! (24.2.2020) https://bit.ly/3GSUut; מאיר אזנקוט ניתוח הוצאות המפלגות במערכות הבחירות האחרונות לכנסת ולרשויות המקומיות 7 (הכנסת, מרכז מחקר ומידע 2019).

[51] בנימין נתניהו (@Netanyahu) פייסבוק https://www.facebook.com/Netanyahu/videos.

[52] מפלגת הליכוד (@LikudNetanyahu) פייסבוק https://www.facebook.com/LikudNetanyahu/videos.

[53] עטרה גרמן "נתניהו ניהל את קמפיין הליכוד כמעט לבד, וזה הסתיים בניצחון מוחץ" מקור ראשון (4.11.2022) https://www.makorrishon.co.il/opinion/538649/.

[54]  צוות המשרוקית של גלובס "הבטחה לא ממומשת: בין המצעים של מפלגות הקואליציה למציאות" גלובס (17.9.2022) (הליכוד "כלל לא מפרסם מצע בשנים האחרונות") https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001424641.

[55] בכל ריבוע, המספרים והאחוזים מציינים את כמות ואחוז הסרטונים שעסקו בנושא מסוים בקרב אותה קטגוריה. הם לא מסתכמים ב-100% מפני שהיו סרטונים שעסקו במספר נושאים בו זמנית.

[56] ראו למשל בנימין נתניהו (@Netanyahu) "גנץ הוא שמאל" פייסבוק (21.10.2022) https://www.facebook.com/watch/?v=642986093981907; בנימין נתניהו (@Netanyahu) "הצבעתם לפיד או גנץ - קיבלתם ממשלה עם תומכי טרור" פייסבוק (26.10.2022) https://www.facebook.com/watch/?v=2289264764559978.

[57] בנימין נתניהו (@Netanyahu) ״שידור חי מהשטח אור עקיבא״ פייסבוק (6.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/1275365903219626.

[58] בנימין נתניהו (@Netanyahu) ״לפיד נכנע לחיזבאללה ונסראללה״ פייסבוק (3.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/809849123544426.

[59] ראו לעיל, ה"ש 26.  

[60] ראו רבקה ווייל "האם הדחה שיפוטית של ראש ממשלה בישראל היא חוקתית?" משפט וממשל כא 49 (2020). ראו גם יאיר שלג "בחירות חמישיות, בואכה שישיות, מסכנות את קיומנו כאן" מקור ראשון (18.10.2022) https://www.makorrishon.co.il/opinion/532919/.

[61] ראו למשל רינה מצליח "ליברמן: 'לא נשב עם נתניהו בשום תנאים ונסיבות'" חדשות 12 (25.6.2022) https://www.mako.co.il/news-politics/2022_q2/Article-00240e94c8b9181026.htm; "בכיר הליכוד לשעבר: 'לעולם לא אשב תחת נתניהו'" סרוגים (20.6.2022) https://www.srugim.co.il/683967-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%A9%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%90%D7%A9%D7%91-%D7%AA%D7%97%D7%AA-%D7%A0%D7%AA%D7%A0; מיכל רבינוביץ' "גנץ בריאיון לכאן חדשות: לא אשב עם נתניהו חד-משמעית" כאן (25.7.2022) https://www.kan.org.il/item/?itemid=131549.

[62] בנימין נתניהו (@Netanyahu) ״שידור חי באור יהודה״ פייסבוק (30.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/979625539628854.

[63] בנימין נתניהו (@Netanyahu) ״שידור חי גבעת אולגה״ פייסבוק (6.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/3338090203182564; בנימין נתניהו (@Netanyahu) ״ראיון בערוץ 14״  פייסבוק(27.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/455340183353497.

[64] ראו לדוגמא בנימין נתניהו (@Netanyahu) "איך ששמעתי שלפיד מנסה לסגור את עכשיו 14" פייסבוק (3.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/1370087513796872.

[65] ראו לדוגמא בנימין נתניהו (@Netanyahu) "ארץ מולדתנו. תמיד נשמור על ארץ ישראל. רק מחל" פייסבוק (26.10.2022) https://www.facebook.com/watch/?v=5148604368579602.

[66] ראו לדוגמא בנימין נתניהו (@Netanyahu) "אהלן וסהלן" פייסבוק (7.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/663531571969313.

[67] בנימין נתניהו (@Netanyahu) ״ראיון בערוץ 14״ פייסבוק (3.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/554448473148650.

[68] ראו לדוגמא בנימין נתניהו (@Netanyahu) "שידור חי מפסגת זאב״ פייסבוק (27.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/427863579512147..

[69] ראו לדוגמא בנימין נתניהו (@Netanyahu) "מה יאיר לפיד הבטיח לרשימה המשותפת?" פייסבוק (20.9.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/751881379243473..

[70] ראו לדוגמא בנימין נתניהו (@Netanyahu) "השותף של לפיד" פייסבוק (17.9.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/611552217273498.

[71] בנימין נתניהו (@Netanyahu) ״כך נוריד את המחירים לכל אזרח מישראל״ פייסבוק (19.10.2022) https://www.facebook.com/watch/?v=555533059710957.

[72] ראו לדוגמא בנימין נתניהו (@Netanyahu) "כל המחירים משתוללים בגלל לפיד" פייסבוק (26.10.2022) https://www.facebook.com/watch/?v=522485122682760; בנימין נתניהו (@Netanyahu) "כל המחירים משתוללים ולפיד לא עושה כלום" פייסבוק (1.10.2022) https://www.facebook.com/watch/?v=5432130606868876.

[73] ראו לדוגמא בנימין נתניהו (@Netanyahu) "זה לא דבר פעוט" פייסבוק (17.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/891518985149134..

[74] ראו לדוגמא בנימין נתניהו (@Netanyahu) "אפשר לפתור את הבעיה" פייסבוק (15.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/1084112162235064..

[75] ראו לדוגמא בנימין נתניהו (@Netanyahu) "הליכוד מתחייב: כך נוריד את מחירי הפירות והירקות ונשמור על החלקאים שלנו" פייסבוק(20.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/891150225196805.

[76] ראו לדוגמא בנימין נתניהו (@Netanyahu) "מצביעי לפיד וגנץ, ברוכים הבאים למשפחת הליכוד" פייסבוק (14.10.2022) https://www.facebook.com/watch/?v=462809335659232.

[77] משה קלוגהפט "3 הנושאים החשובים של הבחירות: יציבות, יציבות ויציבות" N12 (21.7.2022) https://www.mako.co.il/news-columns/2022_q3/Article-4cf5740977f1281027.htm (להלן: ״קלוגהפט ״3 הנושאים״).

[78] אפרת פורשר "סקר: הציבור לא חושב שהמצב הכלכלי מעניין מספיק את המפלגות" ישראל היום (15.10.2022) https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13174857.

[79] קלוגהפט "3 הנושאים״, לעיל ה״ש 77.

[80] ראו לדוגמא בנימין נתניהו (@Netanyahu) "שנה טובה ומתוקה!" פייסבוק (24.9.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/837847587209317/.

[81] בנימין נתניהו (@Netanyahu) ״יש לי שאלה פשוטה״ פייסבוק (29.9.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/1315872892563030.

[82] בנימין נתניהו (@Netanyahu) ״ביקור בהפתעה״ פייסבוק (3.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/834641070895849.

[83] בנימין נתניהו (@Netanyahu) ״ליכודניקים להתעורר!״ פייסבוק (19.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/2000993643427189.

[84] בנימין נתניהו (@Netanyahu) ״אני פה. אתם מצטרפים? שידור חי״ פייסבוק (2.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/411482670955555.

[85] לעיל ה"ש 71, 00:55–02:16.

[86] ראו למשל בנימין נתניהו (@Netanyahu) "ועדת הבחירות מנסה להפיל את הימין עוד לפני הבחירות. פוסלים את שיקלי ומכשירים את אחמד טיבי, פוסלים את בל״ד אבל מכשירים את איימן עודה. זה משחק מכור" פייסבוק (29.9.2022) https://www.facebook.com/watch/?v=423072473242787; בנימין נתניהו (@Netanyahu) "עמיחי שיקלי לא ואחמד טיבי כן? זה לא מקובל עלינו. מי שלא מוכן לקבל את עמיחי שיקלי כחבר כנסת, יקבל אותו כשר בממשלת הליכוד!" פייסבוק (29.9.2022) https://www.facebook.com/watch/?v=5493643234051947.

[87] ראו שם.

[88] טליה ששון "מסע ההכפשות נגד השופט יצחק עמית" הארץ (2.5.2023) https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-05-02/ty-article-opinion/.premium/00000187-dc45-d9b4-abaf-fcffd9f80000.

[89] בנימין נתניהו (@Netanyahu) "ממשלת ימין יציבה ל-4 שנים – זה תלוי רק בכם. הצביעו מחל" פייסבוק (29.10.2022) https://www.facebook.com/watch/?v=845092353345267. אורכו של הסרטון הוא 3:19 דקות והוא זכה ל-108,100 צפיות.

[90] שם, החל מ- 0:44.

[91] בנימין נתניהו (@Netanyahu) "חאלס לפיד" פייסבוק (25.10.2022) https://www.facebook.com/watch/?v=428169376142873.

[92] בנימין נתניהו (@Netanyahu) "הטרור התגבר בגלל שלפיד הקים ממשלה עם תומכי טרור" פייסבוק (23.10.2022) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/824192545673373.

[93] בנימין נתניהו (@Netanyahu) "אני פטריוט אז באתי לפטריוטים" פייסבוק (30.10.2022) https://www.facebook.com/watch/?extid=WA-UNK-UNK-UNK-IOS_GK0T-GK1C&mibextid=2Rb1fB&v=846861319985373.

[94] חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) התשפ"ג-2023, ס״ח 3066.

[95] מיכאל האוזר טוב "נתניהו סירב להיפגש עם הרמטכ"ל לפני ההצבעה כדי לקבל סקירה ביטחונית" הארץ (24.7.2023) https://www.haaretz.co.il/news/politi/2023-07-24/ty-article/.premium/00000189-877b-d430-a59b-a77b539d0000.

[96] "'המשבר החליש את ישראל - הזדמנות שתנוצל בעתיד': הדיון של ארגוני הטרור ואיראן" ישראל היום (25.7.2023) https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14430857.

[97] "עקרונות להקמת ממשלת חירום לאומית", צורף לאיתמר לוין ״ממשלת חירום: גנץ יצטרף לקבינט מלחמה לצד נתניהו וגלנט״  News1(11.10.2023) https://www.news1.co.il/Archive/001-D-475265-00.html. ראו גם מורן אזולאי "אחרי 5 ימי לחימה, גנץ ונתניהו הודיעו: יש ממשלת חירום" Ynet (11.10.2023) https://www.ynet.co.il/news/article/ry1z6hmzt.

[98] ראו למשל אריאל כהנא "מכתב האבות השכולים: 'די לדרדר אותנו לפילוג ושנאה, להתמקד בהשמדת חמאס'" ישראל היום (4.12.2023) https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14905276.

[99] יהודה שלזינגר ושירית אביטן כהן "רוטמן: 'יודע שהרפורמה המשפטית לא תחזור, הציבור רוצה פוליטיקה אחרת'" ישראל היום(30.11.2023) https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/14891940.

[100] בג"ץ 5692/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים (נבו 6.12.2023).

[101] חן מענית "לשכת עורכי הדין בחרה את מוחמד נעאמנה כנציגה בוועדה לבחירת שופטים" הארץ (31.7.2023) https://www.haaretz.co.il/news/law/2023-07-31/ty-article/.premium/00000189-abe7-d096-abeb-ebf7d5fd0000.